תא"מ 15163-07-14 פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נ' זהרי ואח'

בפני תביעת התובעת לחייב את הנתבעים לפצותה בנזקים שנגרמו לרכב שבבעלותה בתאונה שארעה ביום 4.3.14 וזאת בסך של 11,484 ₪.

מטעם התובעת העיד הנהג ברכבה, שהינו מסוג יונדאי, מ.ר. 5124276 (להלן: "רכב התובעת"), מר ודים שלפמן (להלן: "ודים"). לטענת ודים בעת שנסע בכביש 85 מכיוון עכו לכיוון כרמיאל, ומעט לפני צומת מכר נאלץ לבלום את רכב התובעת בשל כך שרכב אחר סטה במפתיע ממסלול הנסיעה הימני לתוך מסלול נסיעתו השמאלי, ובעת בלימתו התנגש בו מאחור רכב מסוג הונדה, מ.ר. 1641317 (להלן: "רכב הנתבעת"), אשר היה נהוג באותה העת על ידי גבר שהזדהה בפניו בשם יעקב זהרי.

ודים תיאר בעדותו כי לאחר התאונה התקדמו שני הרכבים ועצרו בתחנת אוטובוס מצד ימין אחרי הרמזור. שני הנהגים המעורבים יצאו מהרכבים וודים צילם במכשיר הפלאפון את הנזק לשני הרכבים, ואף תיעד את חזית רכב הנתבעת, לרבות לוחית הרישוי שלו. ודים הוסיף כי הנהג, אשר הזדהה כאמור בשם יעקב זהרי מסר לו את מספר הפלאפון שלו (053-2780771), אולם הוא לא לקח ממנו את מספר הזהות שלו או את רשיון הנהיגה או הרכב באותו מעמד.

ודים הוסיף ותיאר כי מסר הודעה טלפונית למוקד התובעת ושם מסר את פרטי הרכב הפוגע ופרטי הנהג שהיו ידועים לו שהם: יעקב זהרי בעל מספר הפלאפון האמור לעיל.

פניות התובעת, לאחר תיקון הרכב, הן ליעקב זהרי והן לנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"), לא נענו, ולפיכך הוגשה תביעה זו כנגד שני הנתבעים כאשר בהעדר פרטי זיהוי של הנתבע 1 לא בוצעה לו מסירה כדין.

הנתבעת, אשר אינה מכחישה כי היא בעלת הרכב הפוגע הכחישה בכתב הגנתה את ארוע התאונה. בעדותה בפני היתה הנתבעת הרבה פחות פסקנית וטענה כי על אף שלרוב הרכב צמוד אליה, הרי שלעיתים נוסעים בו בני משפחה שונים, לרבות בעלה ששמו יעקב ומספר הפלאפון שלו זהה למספר שציין ודים בטופס ההודעה.

לאור האמור לעיל, ולאור עדותו של ודים אשר נתמכה בתמונות שצולמו מיד לאחר ארוע התאונה, המתעדות את רכב הנתבעת כרכב הפוגע, אני סבורה שהתובעת עמדה בנטל להוכיח כי רכב הנתבעת הוא שגרם לנזק לרכב התובעת. מאחר והנתבעת הינה מתירת השימוש ברכב ובהעדר יכולת שלה להצביע על זהות הנהג הפוגע (אם כי סביר ביותר להניח כי מדובר בבעלה לאור האמור לעיל), חייבת הנתבעת בפיצוי התובעת על הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה.

באשר לגובה הנזק, מסכימה אני עם טענת התובעת כי בהעדר דרישה של הנתבעת לחקור את השמאי ובהעדר חוות דעת חולקת, אין הנתבעת יכולה להעלות טענות כנגד גובה הנזק הישיר או כנגד קביעת השמאי באשר לגובה ירידת הערך. אמנם נכון כי לפי התמונות שהוצגו לא ניתן להבחין בנזק כבד כלל ועיקר (ביהמ"ש אפילו התקשה להבחין בנזק בתמונות מעבר לאובדן לוחית הרישוי ומעיכה קלה של הפגוש האחורי), אולם אין בכך לשלול את הצורך בביצוע התיקונים כפי שפורטו בחוות הדעת, ואין גם בסיס לבית המשפט לקבוע כי ירידת ערך בשיעור של 6.5%, גם באם היא נראית גבוהה, הינה מופרזת או בלתי מתאימה בנסיבות הענין.

לעומת זאת אני סבורה כי דמי השמאות הנדרשים הינם גבוהים ביותר (984 ₪ לפני מע"מ) והתובעת לא הציגה חשבונית המעידה על תשלום שכר זה לשמאי מטעמה, ובהתחשב בכך שמדובר בחברה גדולה העוסקת בהשכרת רכבים, מדובר בשכר החורג מהמקובל והסביר, ואני מוצאת להעמידו על סך של 650 ₪ (לפני מע"מ).

גם את הדרישה לתשלום בגין רכב חלופי התובעת לא עיגנה במסמך כלשהו, ובשל כך אין מקום לפוסקו.