תא"מ 15130-01-17 מאירי נ' צור

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 20.7.17.

המבקש טוען כי בעת מסירת כתב התביעה לא ציין התובע את מספר ההליך ולא צירף הזמנה כדין, ומשכך לא ידע המבקש כי התביעה הוגשה לבית המשפט. עוד נטען כי המבקש לא שיגר את דברי הפרסומת אשר בקשר אליהם הוגשה התביעה וכי לא מן הנמנע כי המשיב נתן מראש הסכמתו לקבלת הדיוורים (נוכח הטענה כי המשיב הוא "תובע סדרתי" כטענת המבקש).

המשיב הגיב והפנה את בית המשפט לאישור המסירה שנחתם על ידי אשת המבקש וכי לא נפל פגם בהליך המצאת כתב התביעה לידי המבקש. עוד נטען כי אין למבקש "הגנה כשרה ולו לכאורה" (ס' 30 לתגובה).

המבקש חזר על טענותיו בתשובה לתגובת המשיב.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

פסק דין שניתן במעמד צד-אחד בשל היעדר המצאה כדין למבקש הוא פסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק "שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397 (1954); ראו גם: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994);

המשיב לא חלק על הטענה כי כתב התביעה שהומצא לידי המבקש לא כלל את מספר ההליך על גביו, ולכאורה – גם אישור המסירה שצורף לבקשה תומך בטענה זו. על גבי נוסח כתב התביעה, שאינו נושא על גבו מספר הליך, צורפה חותמת מטעם השליח ועליה חתימת אשת המבקש. גם בתצהיר השליח (מיום 27.4.17) לא צוין מספרו של ההליך בו בוצעה ההמצאה.

משכך, המבקש זכאי, לכאורה, לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

יתרה מכך - בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. כידוע, שניים המה השיקולים לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה: הטעם למחדלו של המבקש מזה, וסיכויי הגנתו מזה; כאשר לרוב ינתן משקל רב לסיכויי ההגנה, מתוך הנחה שתרופה למחדלו של המבקש ניתן להשיג באמצעות השתת תשלום הוצאות (רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקאות 10-11 (22.5.2012); רע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ, פסקה 16 ופסקה 22 (14.6.2016)).

הכלל הנקוט בפסיקתנו הוא כי כאשר מבסס המבקש סיכויים להגנתו יש להעתר לבקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך חיובו לשאת בהוצאות המיותרות שגרם לבעל הדין שכנגד. (רע"א 7612/16 עבאס נ' עבאס (החלטה מיום 21.12.16).

נוכח טענת המבקש כי אין הוא מי ששלח את ההודעות נשוא התביעה לא מצאתי כי ניתן לקבוע, כבר בשלב זה, שלמבקש אין "הגנה כשרה ולו לכאורה", כטענת המשיב.