תא"מ 15122-12-13 פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נ' קוממי

בין הנתבע לעד מטעם התובעת התנהל הליך בבית משפט לתביעות קטנות (תק 24505-06-13) שם ניתן פסק דין הדוחה את תביעתו של הנתבע כאן, כנגד עד התובעת שהיה הנתבע שם. פסק הדין ניתן לאחר שנשמעו עדויות של שני הנהגים ועד נוסף מטעם כל אחד מהם, לרבות חקירה נגדית.

בנסיבות אלו, אין מנוס מהקביעה לפיה יש מעשה בית דין שהכריע בסכסוך נשוא התביעה בין הנתבע לבין עד התובעת, אשר התובעת באה בנהליו בהיותה בעלת הרכב הנפגע.

ההכרעה בסכסוך קובעת את האחריות לתאונה, ובהתאם לפסק הדין האמור, זו מוטלת על הנתבע לבדו.

אמנם, הנתבע הגיש בקשה רשות ערעור לבימ"ש המחוזי, ואולם בקשה זו שהוגשה לפני כשנה נמחקה מאחר שהנתבע לא שילם אגרה, וככל שהנראה לא קיבל את החלטות בימ"ש המחוזי בעניינו. לעניין זה אציין כי ערכאת הערעור בתיק רת"ק 10091-12-13 מצאה לציין בהחלטה מיום 27.1.14 כי "עיון בבקשה הערעור מצביעה כי סיכוי הערעור אינם גבוהים, בלשון המעטה ובלי לקבוע מסמרות" ועוד ציינה כי בנימוקיי הערעור הועלה טיעון של הנתבע כי מדובר בקנוניה נגדו, שהיא התרשמות סובייקטיבית שלו לפיה לא ניתנה לו זכות דיבור ולא התייחסו לטיעוניו, ומשכך מדובר בעניין שבימ"ש שלערעור אינו נוטה להתערב בו.

באשר לנזקים ברכב התובעת: אמנם, לא צורפו תמונות שיש בהם כדי לראות את מספר הרכב שנפגע, אך צורף רישיון הרכב וצורפה חוות דעת שמאי שבדק את הרכב וציין בחוות הדעת את מספר הרכב, וכן העריך את כלל הנזקים שנגרמו לנזק בתאונה בה נפגע.

מאחר שהנתבע לא ביקש לזמן את השמאי ולא טען בכתב ההגנה כי הוא מבקש לראות את התמונות שצולמו ע"י שמאי התובעת, אין בפניי אלא את מה שהוגש בצירוף לכתב התביעה ואין באפשרותי לשלול את הקשר בין הנזקים שמצא השמאי לבין מספר הרכב של התובעת שהיה מעורב בתאונה, הכל בשים לב להליך הנוסף שהתנהל בבימ"ש לתביעות קטנות. עם זאת מאחר והנזקים נובעים מהשבתת הרכב לא הוכחו לא תתקבל התביעה הנוגעת אליהם.

בהתאם לדוח השמאי וחשבון השמאי באשר לשכרו, עומדים נזקיה הישירים של התובעת בגין התאונה על סך של 7,949 ₪. לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה יום עריכת חוות הדעת 29.5.13.

אשר על כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את סכום הנזק האמור לעיל בצירוף אגרת בימ"ש בסך של 372 ₪ ששולמה, והמחצית השנייה של האגרה בסך 379 ₪ שהתובעת תחויב לשלם ושכר טרחת עו"ד 1,250 ₪.

אני מאפשרת לנתבע שהות של 90 יום לתשלום החוב הפסוק, על מנת שיוכל במהלך תקופה זו לפעול בעזרת הסיוע המשפטי או בכל דרך אחרת לשנות את פסק הדין של בימ"ש השלום או את מחיקת בקשת רשות הערעור בבימ"ש המחוזי, שהם הבסיס למעשה בית הדין שהביאו לקבלת התביעה במלואה.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבימ"ש המחוזי מרכז-לוד.

ניתן היום, א' כסלו תשע"ה, 23 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.