תא"מ 15054-09-14

1.תביעה ותביעה שכנגד אלה עניינן נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 7.1.2014 ברחובות. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 7,163 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ושכר שמאי; ואילו התובעת שכנגד טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך 13,636 ₪. לשם נוחות הכתיבה, תכונה התובעת ונתבעת שכנגד בשם "התובעת", הנתבעת ותובעת שכנגד בשם "הנתבעת", ואילו הנתבע והנתבע שכנגד יכונו "נהג הנתבעת" ו"נהג התובעת", בהתאמה.

2.אין חולק, כי רכב הנתבעת פגע ברכב התובעת מאחור, כשמוקדי הנזק הם המחצית הימנית של חזית רכב הנתבעת והמחצית השמאלית של אחורי רכב התובעת. אין גם חולק, כי מייד לפני התאונה בלם רכב התובעת לפני מעבר חציה.

3. נהג התובעת טוען, כי נסע כדרכו עד שנאלץ לעצור לפני מעבר החציה, שאז פגע בו רכב הנתבעת, ואילו נהג הנתבעת טוען, כי נסע כדרכו, ולפתע הופיע לפניו רכב התובעת, בחיתוך מימין לשמאל, כאילו יצא במפתיע ממקום חניה בימין הדרך (שם יש מעין מפרץ חניה אולם אבני השפה מסומנות אדום-לבן), ולפיכך התקצר מרחק הבלימה שלו, והוא לא הצליח למנוע את התאונה, חרף נסיונו לבלום את רכבו.

4.לבד מהנהגים, נשמעה עדותה של אשת נהג הנתבעת, שישבה לידו. נעדר נוסע שישב ברכב התובעת, אם כי הוצע הסבר לכך (האיש עובד בחברת כוח אדם אחרת, ולא אותר).

5.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשים שערך נהג הנתבעת, ואת תצלומי זירת הארוע שהציגו שני הצדדים, וכן ראיתי את תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, אני מעדיף את גרסת נהג התובעת, וזאת בין היתר בשל הנימוקים הבאים: ראשית, מנח רכב התובעת – מקביל לכיוון התנועה, גם אם מעט ימינה מקו התנועה – אינו תומך ביציאה פתאומית ממקום חניה בימין הדרך, אלא אם היתה זו יציאה מנקודה המרוחקת למדי ממקום התאונה, שאז היה נהג הנתבעת אמור להבחין ברכב התובעת די זמן מראש כדי לבלום; מנח זה מתיישב טוב יותר עם התיזה, לפיה היתה עצירת רכב התובעת לפני מעבר החציה פתאומית-יחסית, ומנגד רכב הנתבעת לא שמר מרחק מספיק. שנית, גרסת נהג הנתבעת לא היתה עקבית, מקום בו לאחר תיאור ראשוני של יציאה פתאומית של רכב התובעת מחניה, הפכה הגרסה להיות עקיפה מימין על ידי רכב התובעת וחיתוך שמאלה. לא מצאתי בעדות אשת נהג הנתבעת די כדי להפוך את המסקנה, וגם העדרותו של עד אפשרי מטעם התובעת אינו גורם, במקרה כזה, להיפוך התוצאה.

6.משכך, איני רואה סיבה לסטות מהמסקנה המסתברת מהתמונות, לפיה מדובר בתאונת חזית-אחור שגרתית למדי.

7.לאור כל האמור, אני קובע שהאחריות להתרחשות התאונה רובצת לפתח נהג הנתבעת , ועל כן אני מקבל את התביעה הראשית, ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 7,163 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 379 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום. כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את שכר העדים בסך 300 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.