תא"מ 14953-01-16 כהן נ' יעקוסי ואח'

1.בסיומם של יחסי שכירות, הוגשה תביעה כספית בעילה חוזית ונזיקית בגין נזקי המושכר וחוב לדמי שכירות. 

מבוא:  

2. הסכם שכירות נחתם בין התובעת לנתבעים 1 ו-2 (להלן-"השוכרים") ביום 13/08/13 להשכרת בית מגורים בשטח של 760 מ"ר הכולל בריכה ומצוי ברחוב מצדה 24 ביישוב תל מונד (להלן-"המושכר") . תקופת השכירות נקבעה למשך 25 חודשים בכפוף לתשלום דמי שכירות בסך חודשיים בסך של 7,000 ש"ח לשנה השנייה של השכירות הרלוונטית לתביעה שבפני (הסכם השכירות צורף כנספח ב' לכתב התביעה, להלן-"ההסכם") . הנתבע 3, חתם על ההסכם כערב לקיומו.

3. התובעת הגישה תביעה לפינוי המושכר בתא"ח 25937/05/15 בשל אי תשלום דמי שכירות בשנת השכירות השנייה כמתחייב בהסכם. ביום 5/08/15 ניתן פסק דין בהסכמה המורה לשוכרים לפנות את המושכר עד יום 31/08/15.

4.הנתבעת 2 הודיעה בישיבה מיום 23/11/16 כי ביום 9/11/16 ניתן צו כינוס כנגדה בתיק פש"ר 42439/08/16 . בהתאם להחלטה בתיק הפש"ר (סומן נ/1) אני מורה על עיכוב הליכים בתביעה כנגדה.

5. הצדדים הסכימו בישיבה המקדמית כי פסק הדין יינתן על פי כתבי בי-דין ולאחר חקירת המצהירים וסיכומים בעל פה, מבלי שתיקבע ישיבת הוכחות (עמ' 1).

תמצית טענות הצדדים:

6. התובעת טוענת כי הנתבעים, הפרו את ההסכם בנוגע לתחזוקה של המושכר שהוחזר לה במצב של הרס וחורבן. לו זו בלבד שהנתבעים לא מילאו אחר התחייבותם לבצע תיקונים להשבחת המושכר (סעיף 10) כי אם גרמו נזק למושכר בביצוע עבודות בנייה באופן רשלני או במזיד ואף לא בצעו עבודות תחזוקה כמתחייב בהסכם. יתירה מכך, עובר להחזרת המושכר לידיה הוצפו חלקים מהמושכר מה שגרם לרטיבות חמורה ולנזק למושכר. נזקי המושכר הוערכו בחוות דעת של המהנדס זנגנפור (נספח י' לכתב התביעה) והללו תוקנו באמצעות המבטחת של התובעת למושכר (דו"ח שמאי מטעם המבטחת , נספח יא לכתב התביעה). עבודות השיקום למושכר כדבריה, הסתיימו ביום 13/12/15 מה שמנע ממנה להשכירו עד מועד הגשת התביעה ביום 7/01/16. עוד נטען לנזקי הבריכה משלא דאגו הנתבעים לתחזוקתה ונימצא כי יש להחליף את כיסוי הווניל שלה בעלות של 16.777 ₪ (הצעת מחיר, נספח יג לכתב התביעה).

7. בנסבות אלו טוענת התובעת לנזקיה בגין הכנסה לדמי שכירות עבור חמישה חודשים בסך של 35,000 ₪ . בנוסף נגרם לה נזק בסך של 25,000 ש"ח בגין אובדן 10 ימי עבודה והוצאות בגין ניהול ההליכים כנגד הנתבעים. רכיב תביעה נוסף הוא לפיצוי על עגמת נפש שגרמו לה הנתבעים שהועמדה על סך של 25,000 ש"ח. לצרכי אגרה, הועמדה התביעה בסך של 75,000 ש"ח.

8. הנתבעים טענו מנגד כי התובעת הפרה את ההסכם באי ביצוע תיקונים של ליקויים שהתגלו במושכר לרבות תיקוני בלאי (סעיפים 10.1 ,10.4 להסכם). מצבו של המושכר היה בכי רע כפי שהתגלה להם בתקלות במערכת החשמל ובאינסטלציה , מבלי שהיא גילתה להם על אותם ליקויים עובר לתחילת השכירות. תיקונים שבוצעו ע"י מי מטעם התובעת לא הועילו שכן בוצעו ברשלנות וללא תיקון יסודי. המזנון במושכר קרס בשל הרטיבות במושכר ולא מחמת פעולות ההתקנה של המזנון ע"י השוכרים. ממצאי מהנדס ארז אריה שביקר במושכר ביום 21/05/15 מלמדים על הרטיבות במושכר הטעונה תיקון יסודי (נספח 3 לכתב ההכנה) ובאחריות התובעת. בנסבות אלו נטען כי בדין לא כובדו חלק מהמחאות לשכר דירה בשל סבלם של השוכרים מנזקי המושכר.

9. בעניין מצבה של הבריכה טענו הנתבעים כי הם רוקנו את הבריכה ממים הואיל והמשאבה לא היתה תקינה, מה שיצר מפגע תברואתי. הדבר, נעשה על דעתו של אלי , בעלה של התובעת ואין הם אחראים לנזק הנטען בבריכה. כמו כן, הכחישו הנתבעים כי הם גרמו להצפה במושכר דרך חלון חדר השינה בסמוך למועד הפינוי. להיפך, הוא עצמו התריע בפני אלי על הצורך בתיקון האיטום בחלון מבלי שנעשה דבר בנדון ע"י התובעת.