תא"מ 14920-11-15 רינגל נ' שטרן ואח'

בדיון שהתקיים ביום 1.1.17 הצדדים הסכימו, כי בית המשפט יפסוק במחלוקת על דרך של פשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, תוך מתן נימוקים קצרים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צורפותיהם, ולאחר ששמעתי את עדויות התובע והנתבעת 1 ,וכן את סיכומי ב"כ הצדדים, אני סבורה, כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על התובע בשיעור של 75%. להלן נימוקיי:

• שוכנעתי כי התובע עקף את הנתבעת 1 בצומת או בסמוך לו. נוכח העובדה שבצומת מוצב תמרור עצור ותן זכות קדימה, הנתבעת 1 עצרה והמתינה בטרם הפנייה ימינה. התובע הגיח מאחוריה בנסיעה מהירה ועקף אותה משמאל. הנתבעת החלה בפנייה, מבלי שהבחינה ברכב התובע והמשיכה בנסיעתה, ובתוך כך פגעה עם צדו השמאלי קדמי של רכבה, בחלקו הימני אחורי של רכב התובע.

• התובע העיד כי מספר רכבים, והוא ביניהם, עמדו בטור והמתינו על מנת לפנות ימינה, או אז, הגיחה הנתבעת מימין ונכנסה לצומת. התובע אישר כי ייתכן שהנתבעת חנתה בצד ימין של הכביש, וכשנשאל כיצד לא הבחין בה, השיב : "אני לא מסתכל על המכוניות שחונות, אני מרוכז בנסיעה" (פרוטוקול עמ' 2, שורה 31). בדבריו אלה של התובע יש משום אישור, ולו במשתמע, לגרסת הנתבעת 1 כי עמדה בצד ימין של הנתיב עקב תמרור "עצור" המוצב בכיוון נסיעתה.

• גרסתו של התובע באשר לנסיעה איטית בטור של רכבים, היא בבחינת גרסה כבושה, שהועלתה בפעם הראשונה בעדותו, ואינה נזכרת בטופס ההודעה או בכתב התביעה.

  לא למותר לציין כי לא הייתה בפיו של התובע טענה כי עצר לפני קו העצירה בטרם החל בפנייה ימינה.

• שותפו לעבודה של התובע ישב לצדו ברכב במועד התאונה. על אף היותו עד לאירוע התאונה, לא זומן השותף לעדות, בלא שניתן כל הסבר להימנעות זו. ההלכה היא כי הימנעות מהבאת עד רלוונטי תפעל לחובתו של בעל הדין.

• הנתבעת 1 פנתה ימינה מבלי להבחין ברכב התובע. התובע העיד כי כמעט והשלים את הפנייה ימינה בעת שהנתבעת פגעה בו, ומיקום הנזק ברכבו, בדלת הימנית אחורית, תומך בכך. אשר על כן, אני סבורה כי היה על הנתבעת 1 להפנות את תשומת לבה למתרחש בכביש, לרבות לרכב שהגיע מאחוריה וחלף אותה.

• אני סבורה כי עיקר האחריות לאירוע התאונה רובצת על כתפי התובע, אשר נהג במהירות ושלא כדין.

  סוף דבר: