תא"מ 14812-08-13 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פטמן ואח'

1.התובעת הינה המבטחת של רכב שנפגע בתאריך 20/8/12, עת חנה בחנייה ברח' התחייה 14 בתל אביב ולפתע נפלה סחורה מהקומה העליונה על הרכב וגרמה לו לנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי התומכת בכתב התביעה. לטענתה, בעת האירוע היתה לנתבעים השליטה בפירוק הסחורה במקום ולפיכך חובת ההוכחה להעדר רשלנות מצידם חלה עליהם. התובעת שילמה למבוטחה את הסכום הנתבע בגין הנזקים לרכב, ועל כן תובעת היא מכוח זכות התחלוף שעברה אליה כמבטחת.

2.הנתבעים 1-2 טוענים, כי האחריות רובצת לפתחם של הנתבעים 3 ו-4, אשר הובילו את הסחורה ובעת פריקתה על ידם ו/או עובדים מטעמם אירע האירוע נשוא התביעה, וכי זה ארע מחוץ לחצרי עסקם. לטענתם, הנתבע 3 הגיע עם שני עובדים מטעמו לצורך פריקת הסחורה, כאשר אחד העובדים העמיס ככל הנראה בחוסר זהירות כמות גדולה מדי של קרטונים לפני הכניסה למחסן ועקב כך נפל קרטון על רכב התובעת.

3.הנתבע 3 לא הגיש כתב הגנה, ולפיכך ניתן כנגדו, עוד ביום 10/11/14, פסק דין בהיעדר הגנה על מלוא סכום התביעה. הנתבעת 4 טענה, כי משהתובעת צירפה לכתב תביעתה את הצהרתו של הנתבע 3 הרי שניתן להסיק ממנה כי אין לה כנגדה כל עילת תביעה. לטענתה, מהצהרת הנתבע 3 עולה כי הנתבע 1 פנה ישירות לנתבע 3 בכדי להשיג בעבורו עובדים נוספים אשר גרמו לנזקים הנטענים. עובדים אלו לא קשורים לנתבעת 4 ולא היא שהעסיקה אותם. הסחורה שהוזמנה מהנתבעת 4 בתור מוביל, הובאה והונחה במקום המוסכם, וכל שארע לאחר מכן אינו נוגע לה ובכך הסתיימו יחסיה עם הנתבע 1.

דיון והכרעה

4.עד התביעה העיד, כי קיבל הודעה לפיה רכבו נפגע מקרטונים שנפלו על גג רכבו מהקומה השלישית של הבניין והשייכים לנתבע 1, ובאותה עת הגיע למטה בעל העסק מהקומה השלישית, נציג הנתבע 1, אשר לקח אחריות על הקרטונים ועל המקרה ואף מסר את פרטיו ופרטי חברת הביטוח שלו. עד הנתבעים 1-2 אישר בחקירתו את עובדות המקרה וכי הקרטונים שנפלו היו שייכים לו והובלו אליו. לכתב התביעה צורפה הצהרה של הנתבע 3, שהינו עובד של הנתבעת 4, אשר מתאר באותו היום את שהתרחש וכיצד נגרם הנזק לרכב התובעת מנפילת הקרטונים על גג הרכב. השאלה המצויה במחלוקת היא אם כן: מי מבין הנתבעים אחראי לגרימת הנזקים שנגרמו לרכב התובעת?

5.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, מצאתי לפסוק כי האחריות לנזקי התובעת מוטלת על כתפי הנתבעים 1-2 ולא על כתפי הנתבעת 4, כל זאת מן הטעמים שיפורטו להלן.

6.כנגד הנתבע 3 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה. הנתבע 3 שימש כעובד של הנתבעת 4 ואין מחלוקת כי זה הוביל סחורה לנתבע 1 מאת הנתבעת 4. סחורה זו הובלה ונמסרה לנתבע 1 במקום עסקו ובעת פריקתה והעלאתה, למחסני הנתבע 1 בקומה השלישית של הבנין, נפלו קרטונים שהוביל אחד משני הסבלים, שהועסקו לצורך זה בלבד, מהקומה השלישית על רכב התובעת וגרמו לנזקים לרכב. מכאן שאחריותה של הנתבעת 4 אפשרית מכוח היותה המעביד של הנתבע 3.

7.סעיף 13 לפקודת הנזיקין (להלן:"הפקודה"), קובע את אחריותו של מעביד ביחס למעשה שעשה עובד שלו אם זה הרשה או אישר את המעשה או אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו. אולם, סייג לכך, הקבוע בסעיף 13(א)(2)(א) לפקודה, קובע כי מעביד לא יהא חב על מעשה שעשה מי שאיננו מעובדיו אלא אחד מעובדיו העביר לו תפקידו בלא הרשאתו המפורשת או המשתמעת של המעביד. ואכן, מעדויות הצדדים עלה, כי הסבל, שהועסק לצורכי סבלות והעמסת הסחורה למחסני המפעל בקומה השלישית, הוא זה שהפיל ברשלנותו את הקרטונים על רכב התובעת, אך לא היה עובד של הנתבעת 4 ולא הועסק על ידה כלל. מכאן, שככל שהנתבע 3 העביר לסבל את תפקידו הרי שאין בכך כדי לחייב את המעביד על מעשה זה. אף מעבר לאמור לעיל, מן העדויות שנשמעו בפניי עלה, כי למעשה תפקידו של הנתבע 3 מטעם הנתבעת 4 היה להוביל את הסחורה בלבד ולא להעמיסה למחסני הנתבע 1. הנתבע 1 כשל מלהראות כי חוזה העסקה שבין הצדדים מחייב את הנתבעת 4 להעמיס את הסחורה לקומה השלישית, ונראה כי, כפי שהעיד העד מטעם הנתבעת 4, כל חובתו מתחילה ומסתיימת בהובלת הסחורה בלבד עד למקום עסקו של הנתבע 1, ואילו הפירוק והעמסה למחסנים בקומה השלישית מחייב תשלום נפרד שלא סוכם עמו במקרה זה. על כן, אין לראות בעבודת הסבלות שעשה הנתבע 3 לטובת הנתבע1 כמעשה שנעשה תוך כדי עבודתו או כביצוע של תפקידו הרגיל במסגרת עבודתו והכרוך בה.

יתר על כן, עד הנתבע 1 העיד בפניי, כי הנתבע 3 הודיע לו כי זה מביא עמו 2 אנשים שיסדרו את הסחורה במחסן וכי קיבל ממנו 200 ₪ טיפ בעבור סידור הסחורה במקום שכן כך מגדיל הוא את הכנסותיו, וכי שני הסבלים נעלמו לאחר המקרה ולא קיבלו את שכרם. על כן שוכנעתי, כי עבודה זו נעשתה למטרתו האישית של הנתבע 3 ולא לצורכי המעביד, ומכאן, שאף בהתאם להוראת סעיף 13(ב) לפקודה, אין הנתבעת 4 חבה על מעשה שעשה העובד שלה - הנתבע 3.