תא"מ 14787-10-16 חנימוב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

עסקינן בתביעה בסדר דין מהיר, לתשלום סכום של 12,169 ₪ בגין נזק שנגרם לרכבו של התובע

בתאונת דרכים. הנתבעת הינה מבטחת רכבו בפוליסת ביטוח רכוש, דחתה את דרישתו לתשלום והדחייה עומדת במוקד התביעה שלפניי.

הנתונים הרלוונטיים לתובענה

1.עובר להגשת התביעה דנן התקיים הליך בבית המשפט לתביעות קטנות במסגרתו התובע תבע את נזקיו מבעל המשאית הפוגעת ותביעתו נדחתה. לפיכך, הוא פנה לנתבעת, מבטחתו לצורך קבלת פיצוי, אך תביעתו נדחתה על ידה במכתב דחייה מיום 3.5.16 מהטעם שנוסח כך: "לא אושר פיצוי גלובאלי ללא תיקון רכבך בעת קבלת חשבונית תיקון של רכבך , אנו נשקול עמדתנו בשנית " (להלן: "מכתב הדחייה").

2.לטענת התובע דחיית דרישתו לפיצוי על ידי הנתבעת מנוגדת לתקנות והפסיקה כך שלא חלה עליו כל חובה לתקן את רכבו לצורך קבלת הפיצוי.

3.הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי דין התביעה כנגדה להידחות מאחר והתובע לא יכול להתעלם מהוראות הפוליסה ולהחליט על אופן הפיצוי. עוד נטען, כי בעת שהנתבעת הודיעה לתובע, כי ברצונה לבדוק את הרכב על ידי שמאי מטעמה נודע לה, כי הרכב נמכר. בזיקה לכך היא טוענת שזכותה לבדוק את הרכב כדי להעריך את הנזקים שנגרמו ולכן על התובע להגיש לבית המשפט מסמך המעיד על מכירת הרכב ופרטי הקונה. עוד לטענה, פוליסת הביטוח נועדה להשיב את מצבו של המבוטח לקדמותו ולא אמורה ליתן לו פיצוי עודף ולהעשירו בשעה שהתובע החליט שלא לתקן את רכבו ומכרו לידי אחר.

4.ביום 28.6.17 התקיים לפניי דיון בו הודיעו ב"כ הצדדים שמאחר ועסקינן במחלוקת משפטית הרי שמתייתר הצורך בשמיעת עדויות ולפיכך הוסכם עליהם, כי יוגשו סיכומים בכתב ופסק הדין יינתן על בסיס התיעוד הקיים בתיק.

5.בסיכומיהם חזרו הצדדים על טענותיהם. התובע טען שדרישת הנתבעת לפיצוי בכפוף להצגת חשבונית תיקון הינה דרישה המנוגדת להוראות המפקח על הביטוח. בנוסף נטען שטענת הנתבעת לפיה היא ביקשה מהתובע לבדוק את הרכב באמצעות שמאי מטעמה הינה בגדר הרחבת חזית, שכן טענה זו לא הועלתה במכתב הדרישה ומשכך אינה יכולה לטעון זאת בשלב זה. ככל שהנתבעת רצתה לבדוק את הרכב הייתה בידיה אפשרות לעשות כן.

6.הנתבעת טענה, כי דין התביעה להידחות למעט רכיב נזק של שכ"ט שמאי , בו היא הכירה נוכח העובדה שהקבלה הוצגה לעיון בא כוחה במועד הדיון. לטענתה, התובע במחדליו מנע ממנה לפצותו בעת שבהתאם לפוליסה התקנית שמורה לה הזכות הבלעדית, לקבוע את דרכי הפיצוי למבוטח. בעניין זה הפנתה הנתבעת לסעיף 4 לפוליסה שעניינו דרכי פיצוי. כמו כן נטען שהטענה בדבר מכירת רכבו של התובע לא הוכחה בעוד שעליו רובץ נטל ההוכחה ביחס לכך. כמו כן נטען , כי ככל שרכבו נמכר תשקול הנתבעת לפצותו לפנים משורת הדין וללא צו להוצאות.