נהוראי ושות לבנין (1979) בע"מ נ' מדינת ישראל - הרשות הארצית לכיבוי והצלה

מבוא

בפניי תביעה כספית שהוגשה בסדר דין מהיר על סך של 35,217 ₪ בגין מה שהוגדר על ידי התובעת כנטילת מים שלא כדין על ידי הנתבעת או מי מטעמה לצורך מילוי משאית כיבוי אש וזאת באמצעות ברז כיבוי אש (הידרנט) פרטי המצוי בשטח התובעת.

התובעת הינה חברה המתמחה בהשכרת מבנים לתעשייה ומסחר ובבעלותה מצויים שטחים שונים באזור התעשייה בכרמיאל.

הנתבעת הינה הרשות הארצית לכיבוי והצלה הפועלת מכוח חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה התשע"ב - 2012.

בהתחשב בסדר הדין לפיו מתבררת התביעה כל רכיבי פסק הדין יובאו בצורה תמציתית ככל האפשר.

תמצית טענות הצדדים

התובעת טענה בכתב התביעה כי במסגרת עיסוקיה ועל מנת לאפשר אכלוס מבני תעשיה ומסחר, נדרשה היא לאישור כיבוי אש ועל רקע זה התקינה היא במבנה שבבעלותה, הסמוך לתחנת כיבוי אש כרמיאל - מערכת מתזים.

התובעת טוענת כי זמן קצר לאחר התקנת המערכת החלו להצטבר קריאות מים חריגות שלא היה להן כל הסבר מניח את הדעת בשים לב לפעילות המתבצעת במבנה. התובעת תיארה כי פנתה לבירור העניין אל מול תאגיד המים הרלבנטי ואף ערכה בדיקה מקיפה למערכת המים, לרבות מד המים, ואף פעלה להחלפתו. עוד ערכה התובעת רישום יומי אודות צריכת המים ממנו עלה כי הצריכה נרשמת במהלך שעות שונות הן ביום והן בלילה, הגם שלכאורה בשעות הלילה לא מתבצעת פעילות במבנה.

התובעת טוענת כי ביום 5.3.15 הבחין מנהל התובעת בכבאית החונה בצמוד לברז כיבוי האש הפרטי של התובעת (הידרנט) ובכבאים המנתקים את צינור המילוי מהכבאית ומברז הכיבוי. מנהל התובעת טוען עוד כי פנה לכבאים לברר מעשיהם ואלה השיבו לו כי הם חשבו שמדובר בברז כיבוי אש ציבורי.

התובעת טוענת כי בהעדר מצב חירום הנתבעת או מי מטעמה אינם רשאים לעשות שימוש בברז פרטי ויש לראות בפעולה הנ"ל משום גניבת מים. עוד טוענת התובעת כי פנתה לנתבעת על מנת שזו תישא בתשלום המים החריג שהנתבעת נדרשה לשלם לתאגיד המים עקב צריכה של כ - 2,000 קוב בחודשים ינואר - פברואר 2015 בגין כיבוי אש אולם סורבה ועל רקע זה הוגשה התביעה.

עוד ציינה התובעת בכתב תביעתה אמרות שונות מפי גורמים שונים בנתבעת המבססות לשיטתה הודאה בפעולות המתוארות.

התובעת עותרת לחייב הנתבעת בסכומים הבאים:

תשלום המים לתאגיד המים בגין הצריכה החריגה בסך 29,051 ₪ בתוספת ריבית כדין וזאת על פי חשבון שצורף לכתב התביעה; 1,166 ₪ בעבור עלויות איתור הנזילות על פי חשבוניות שצורפו כנספח יב לכתב התביעה; עוגמת נפש וביטול זמן - 5,000 ₪.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי אין בטענות המועלות בכתב התביעה כדי לתמוך בטענות התובעת ביחס לנתבעת או למי מטעמה וזאת בשים למשך הזמן הארוך יחסית בו נרשמה הצריכה החריגה במים ולכמות המים הנטענת.

ביחס לאירוע הנטען מיום 5.3.15 טענה הנתבעת כי על פי רישומיה לא הייתה כל פעילות שהצריכה מילוי הכבאית בשים לב לכך שבאותו יום בוצעה רק פעילות הדרכה. מחמת הספק, כפי שהגדירה זאת הנתבעת באשר למילוי הכבאית במועד זה הודיעה היא בסעיף 22 לכתב הגנתה על נכונותה לשאת בתשלום בעבור 3 קוב (שהיא הקיבולת המקסימאלית של רכב זה) בהתאם לתעריף המקובל לכך.