תא"מ 14683-03-16 אמדוקס (ישראל) בע"מ נ' זורוכוב ואח'

לפניי בקשה לעיכוב הליכים שהוגשה מטעם הנתבע 1, בטענה של קיום הליך תלוי ועומד בערכאה אחרת.

הבקשה מוגשת במסגרת התביעה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכב שבבעלות התובעת, בעטיה של הנהיגה הרשלנית, כטענתה, של הנתבע 1 שנהג ברכב המבוטח על-ידי הנתבעת 2.

לטענת הנתבע 1, כתב הגנה שהוגש בתיק זה אף בשמו על-ידי הנתבעת 2, הוגש ללא הסכמתו ואף ללא ידיעתו, שכן כתב התביעה שהוגש נגדו מעולם לא הומצא לו. עוד טוען הנתבע 1 כי אמו, בעלת הרכב בו נהג בעת קרות התאונה, הגישה תביעה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכבה נגד נהג הרכב הפוגע, הבעלים של הרכב – התובעת בתביעה הנוכחית - ונגד נתבעת נוספת לביהמ"ש השלום בתל-אביב. בתביעה זו הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת – אם הנתבע 1 - ואף נקבע מועד לשמיעת ראיות. עובדת ניהול הליך זה בביהמ"ש השלום בתל-אביב הוסתרה, לטענת הנתבע 1, ממותב זה על-ידי התובעת.

אי לכך, טוען הנתבע 1 כי יש לעכב את ההליך המתנהל לפני מותב זה עד לסיום ההליך בביהמ"ש השלום בתל-אביב וזאת על מנת להימנע מהכבדה והטרדה כפולה של הערכאות המשפטיות, בעלי הדין והעדים וכן מהכרעות סותרות בשני ההליכים.

התובעת והנתבעת 2 הסתפקו בהגשת תגובות לאקוניות לפיהן לא מתקיימות בעניינו של הנתבע 1 העילות לעיכוב הליכים בהליך הנוכחי וכי דרך המלך בעניינו הייתה הגשת בקשה לאיחוד תובענות ולא הבקשה לעיכוב הליכים.

דיון והכרעה:

העיקרון של "הליך תלוי ועומד" מעמיד לרשות הערכאה השיפוטית האפשרות להעמיד את הדיון בהליך האחד כל עוד תלוי ועומד הליך אחר בין בעלי הדין הנובע מאותה עילה. אין דרישה לזהות מוחלטת בין בעלי הדין.

מטרת הכלל הינה מניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדה של בית המשפט בהליך כפול. לעניין זה ראו בספרו של המלומד א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שתים עשרה בעמ' 173.

המבחן ליישום העיקרון של הליך תלוי ועומד קשור בהגדרת העילה בשתי התובענות המקבילות בין אותם בעלי דין, כגון תביעה להחזקה במקרקעין אל מול התביעה המקבילה לסילוק יד או כל מצב אחר בו מנהלים בעלי הדין תובענות מקבילות בבתי המשפט השונים בשל אותה עילה (ראו בספרו של גורן בעמ' 174 וכן בע"א 9542/04 רותם חברה לביטוח נ' נחום (פורסם במאגרים)).

סמכות בית המשפט לעכב הליך המתנהל לפניו בשל הליך תלוי ועומד בערכאה אחרת הינה סמכות שבשיקול דעת והעניין מוכרע על יסוד שיקולים של יעילות הדיון וחיסכון במשאבי בית המשפט ובעל הדין (רע"א 346/06 חזאן נ' קלאב אין אילת (פורסם במאגרים)). ביהמ"ש יטה שלא להיעתר לבקשה לעיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד במקרים בהם העיכוב עלול להכביד על בעל דין או לקפח את זכותו הלגיטימית לפיצוי.

בענייננו, המדובר בשתי תביעות מקבילות שהינן תביעות "מראה" המתנהלות בשתי ערכאות שונות כאשר ההליך המתנהל בבית המשפט השלום בתל-אביב מצוי בשלב מתקדם יותר ועל כן הבקשה לעיכוב הליכים הוגשה במסגרת תיק זה. שתי התביעות נובעות מאותה תאונה בין אותם הרכבים וניהול שני הליכים במקביל יצריך הבאה כפולה של אותן ראיות ושמיעת אותם עדים. לא זו אף זו, קיים חשש להכרעות סותרות בשני ההליכים במקרה והבקשה לעיכוב הליכים לפני מותב זה לא תתקבל. מאידך, זכות התובעת לפיצוי לא תקופח בשום צורה במידה וההליך הנוכחי יעוכב עד להכרעה בהליך בבית המשפט השלום בתל-אביב.

לאור האמור, הבקשה מתקבלת. ההליך בתובענה הנוכחית מעוכב עד להכרעה בהליך בבית המשפט השלום בתל-אביב.

התובעת תשלם לנתבע 1 את הוצאותיו בגין הגשת בקשה זו בסך 500 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך וזאת בהיעדר פירוט נימוקיה בתגובה מטעמה להתנגדותה לדחיית הבקשה לעיכוב הליכים. המזכירות תקבע את התיק לתזכורת פנימית ליום 1/12/16.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ז, 31 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: