תא"מ 1467-05-16 קל אוטו שרותי מימון (1998) בע''מ נ' חיימפור ואח'

בפני תביעת שעניינה נזקי רכב התובעת בתאונה מיום 24.7.2015, בה מעורב רכב הנתבעים. בגדרה של התביעה נתבעים נזקי הרכב בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה בתוספת שכר טרחת השמאי.

אין מחלוקת כי אירעה תאונה בין כלי הרכב, גדר המחלוקת הוא בשאלת נסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה, לאור טענות כל אחד מהנהגים המעורבים כי רכבו של האחר סטה לנתיבו.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ביניהם, על דרך הפשרה ומכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים ואת עדות ושל נוסע רכב הנתבעים, בחנתי את הראיות ובכלל זה את נזקי רכב התובעת בתאונה ותמונות מקום התאונה כפי שהוצגו בדיון מאתר גוגל מפות, הגעתי לכלל דעה לחלק את האחריות לתאונה בין הנהגים המעורבים באופן הבא:

נהג רכב הנתבעים (הנתבע 1) - 70%; נהג רכב התובעת - 30%.

ביסוד קביעתי ראיתי לקבל גרסת נהג רכב התובעת לתאונה, לפיה הרכב הנתבע שהוסע בנתיב משמאלו סטה לנתיב הימני בה הוסע רכב התובעת ולהעדיפה על גרסת נהג רכב הנתבעים לסטיית רכב התובעת לנתיבו. עדותו של נהג רכב התובעת הייתה קוהרנטית וסדורה ואחידה לגרסה שנמסרה בטופס ההודעה. מנגד, קיים קושי להסתמך על גרסת נהג רכב הנתבעים לאופן התרחשות התאונה. נהג רכב הנתבעים לא זכר בעדותו את מהלך נסיעת כלי הרכב, ועל אף שמסר בטופס ההודעה כי התאונה אירעה בהתעקלות של הכביש ימינה, חזר בו בעדותו מגרסה זו ואישר כי תוואי הכביש בו אירעה התאונה היה ישר. לא מצאתי להסתמך על עדותו של בנו של נהג הנתבעים שנסע במועד התאונה ברכב הנתבעים, לאור עדותו כי לא הסתכל על הכביש ולא ראה בפועל את מהלך התאונה.

מוקד הנזק ברכב התובעת וסימני מעיכת הפח הנראים בכנף שמאלי קדמי מעל הגלגל תומכים אף הם בקבלת גרסת נהג רכב התובעת לסטיית רכב הנתבעים לנתיבו. הנתבעים לא הציגו תשתית ראייתית בנוגע למוקד הנזק ברכב הנתבעים, ומחדל זה פועל נגדם וכנגד קבלת גרסת נהג רכב הנתבעים. בנוסף, בתמונות מנח כלי הרכב לאחר התאונה נראה רכב הנתבעים בנתיב הימני, ובכך יש תמיכה נוספת בגרסת נהג רכב התובעת.

לאור המסקנה שהגעתי אני מטילה את האחריות לתאונה על נהג רכב הנתבעים בשיעור שקבעתי.

נהג רכב התובעת העיד שרכב הנתבעים נפגע בחלקו האחורי וכי הוא הבחין במהלך הסטייה של רכב הנתבעים לנתיבו לפני התאונה, כשלדבריו צפר והסיט את הרכב למפרץ תחנת האוטובוס מימין. לנהג התובעת לא היה הסבר משכנע מדוע הוא לא האט את מהירות נסיעתו ובלם למראה רכב הנתבעים, שעל פי עדותו סטה לנתיבו והקדים את רכב התובעת. עדות זו בשילוב עם מוקד הנזק בכלי הרכב, על פי עדותו של נהג התובעת מטילה על נהג רכב התובעת אחריות בשיעור שקבעתי.

התובעת סומכת את תביעתה בגין נזקי רכב התובעת על חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה. חוות הדעת לא נסתרה וכפוף לחלוקת האחריות שקבעתי, אני מקבלת את קביעותיה. ייאמר כי נוסע רכב הנתבעים אישר בעדותו כי את מוקד הנזק ברכב התובעת, כך שלא מצאתי לזקוף לכף חובה את מועד הבדיקה של רכב התובעת על פי חוות דעת השמאי.

אשר על כן ולאור חלוקת האחריות שקבעתי, הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 6,395 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, וכן את שכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון, אגרת המשפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, כ"ז שבט תשע"ז, 23 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: