בוסויק ואח' נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיונית שבפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות על צרופות התיק בדיונים ותמונות נזקי רכב התובעים, הגעתי לכלל מסקנה כי אוטובוס הנתבעת 1 היה מעורב בתאונה זו ואולם לא הוכח כי הנתבע 2 נהג בעת המקרה באוטובוס זה ועל כן יש להורות ראשית לכל על דחיית התביעה כנגדו.

באשר לאחריות לתאונה שעמדה בלב המחלוקת בתיק זה. אני נותן אמון בעדות התובעים, זו עומדת בקנה אחד עם העדויות במשטרה, עם סימני הנזק והותרת הצבע על רכבם, עם התנהלותם המידית מיד לאחר התאונה, עם התרשמותי הבלתי אמצעית מעדותם ועוד. הוכח כי התאונה התרחשה כאמור עם אוטובוס הנתבעת 1.

ממכלול העובדות המוכחות אני מסקנתי היא שיש לקבל את טענת התובעים לאחריות הנתבעת 1 לתאונה אך זאת בניכוי אשם תורם עצמי בשיעור של חמישים אחוזים והטעם לכך הינו:

הוכח בפניי כי בכיוון נסיעת רכב התובעים הוצב תמרור עצור [ראה בין היתר עדות התובע 2- נהג הרכב בעמ' 7 שורה 5 לפר הדיון] אשר מחייב מתן זכות קדימה לרכבים בכביש הראשי שבו נסע אוטובוס הנתבעת 1. הוכח בפניי לפחות ברמת ההסתברות הנדרשת בהליך האזרחי שהתובע 2 מיהר למקום עבודתו וביקש אף הוא (כפי שנהג הנתבעת 1 ביקש) להספיק את הרמזור שמימינו שהתחלף לירוק ועל כן לאחר שעצר מלפני הכניסה לכביש, הוא החל בנסיעה אטית לקראתו ובלט בכך לכביש הראשי באופן מובהק. בשלב זה הוכח בפניי ולא נסתר כי אוטובוס הנתבעת 1 פגע בו לאחר ביצוע עקיפה רשלנית ומסוכנת של הרכב שמלפניו תוך כדי מעבר בין נתיבים. התאונה התרחשה אפוא כאשר רכב התובעים כבר בלט לכביש והיה בנסיעה אטית אך בד בבד לכך שאוטובוס הנתבעים ביצע קודם מהלך שגרם לתאונה. מכאן מחד, לו היה נהג הנתבעת 1 ערני דיו ונוהג כדין, היה מצופה ממנו לבצע עקיפה כדבעי תוך התחשבות ברכב התובעים שעומד בנתיבו קודם לכן. העובדה שהוכחה ולא נסתרה לפיה נהג הנתבעת 1 ביצע מהלך חטוף זה ואף עצר את רכבו ועזב את המקום, מלמדת על החיפזון הרשלני בנהיגתו.

לעומתו, הוכח שהתובע 2 חויב בשמירה מוחלטת של נתיב הנסיעה בכיוונו פנוי. מהלך האירועים עם זאת המלמד כי כבר בלט לכביש עובר לביצוע מהלך העקיפה של האוטובוס מטיל עליו מחד אשם תורם ומאידך מקנה לו פיצוי חלקי בגין תביעה זו.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעת 1, תשלם לתובעים מחצית מסך הנזק הישיר שנתבע בגין הנזק מהתאונה בסך 8,864₪, בצירוף הצמדה למדד מיום התאונה, וכן סך של 2,000 ₪ עוגמת נפש לאחר אומדן רכיב זה על יסוד התרשמותי בעניין זה בתיק, שכ"ט עו"ד ע"ס 2,200 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העדים כפי שנפסק בדיונים.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.