תא"מ 14495-09-13 פסהה ואח' נ' הורן ואח'

לפניי תביעה כספית ע"ס 15,907 ₪ ותביעה שכנגד ע"ס 11,276 ₪, שתיהן בסדר דין מהיר ושתיהן בגין נזקי רכוש שנגרמו לשני הרכבים המעורבים בתאונת דרכים מיום 1.4.13.

נערך ביום 3.2.16 בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות מטעם שני הצדדים.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

מדובר בתיק רמזורים, שבו כל אחד משני הצדדים מייחס לצד השני כניסה לצומת בניגוד לאור אדום ברמזור שבכיוונו.

בנסיבות, לאור התשתית הראייתית המסוימת שהוצגה ולאור סימני שאלה שעלו משתי הגרסאות והעדויות גם יחד, מצאתי שראוי לחלק את האחריות לקרות התאונה ולכל נזקיה, באופן שווה (50/50).

בתביעה העיקרית

הנתבעים ישלמו לתובע את הסכומים הבאים:

• סך של 7,954 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 3.9.13 ועד יום התשלום המלא בפועל.