תא"מ 14391-06-16 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' זנגריה ואח'

לפניי תביעה כספית מיום 6.6.16 ע"ס 10,665 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 6.4.15. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

ביום 17.10.17 נערכה בפניי ישיבת הוכחות (שהיא גם ישיבה ראשונה ויחידה בתיק), שבה נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים, עדות נוסעת רכב הנתבעים, תצלומים שונים וכן סרטון שתיעד את הדברים בזמן התרחשותם ממצלמה שמותקנת ברכב התובעת. בתום הישיבה הוחלט על הגשת סיכומי טענות בכתב, וכל הצדדים אכן הגישו סיכומיהם.

מדובר בתביעת תחלוף (שיבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפיצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנדון.

במקור הוגשה התביעה נגד הנתבעת 1 (כנהגת ו/או כבעלת רכב הנתבעים) ונגד ביטוח ישיר, כמבטחת הרכב. בהמשך, עפ"י בקשת התובעת ועפ"י פסה"ד מיום 10.4.17, נמחקה ביטוח ישיר מכתב התביעה ובמקומה צורף הנתבע 2 הנוכחי, כנהג הרכב. בפסה"ד חויבה התובעת לשלם לנתבעת 1 הוצאות אותו הליך בסך 1,500 ₪. יצוין כי התובעת לא הייתה מוכנה לוותר באותו שלב ובאותה הזדמנות על הנתבעת 1 כנתבעת, ובפסה"ד החלטתי להותירה ככזו, תוך שהבהרתי כי אם בסופו של יום תידחה התביעה נגד הנתבעת 1 בהיעדר עילה, יישקל חיובה של התובעת בהוצאות הנתבעת 1 בגין אילוצה להמשיך להיות חלק מההליכים בתיק.

הרכבים המעורבים בתאונה

בתאונה מעורבים 2 רכבים:

• רכב התובעת – רכב פרטי מתוצרת רנו (פלואנס) ש.י. 2013 מ.ר. 7268512.

• רכב הנתבעים – רכב פרטי מתוצרת פורד מ.ר. 6542268.