תא"מ 14356-09-15 שוחט נ' סרסור ואח'

1.בפניי תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו עקב תאונת דרכים.

2.ביום 19.1.2015 נסע התובע בכביש 5 ממזרח למערב, לאחר שעלה על הכביש בצומת מורשה. בנקודה כלשהי בכביש זה, בין צומת מורשה למחלף הכפר הירוק, פגעה משאית שהייתה נהוגה על ידי הנתבע 1 ברכב התובע מאחור. על נסיבות התאונה ישנה מחלוקת. לטענת התובע, התאונה התרחשה מעט לפני מחלף הכפר הירוק, כאשר המשאית התנגשה בו מאחור באמצע הרכב. לטענת הנתבע 1, התאונה התרחשה בנקודה בה משתלב הנתיב המגיע מצומת מורשה בכביש 5, כאשר התובע התפרץ מנתיב ההשתלבות לנתיב שלו.

3.לאחר שהאזנתי לעדויות, עיינתי בתמונות ושקלתי את טענות הצדדים, אני סבור כי יש לאמץ את גרסת התובע באשר לנסיבות התרחשות התאונה. ראשית, אציין כי תמונות הנזק תומכות בטענה כי הפגיעה בחלק האחורי ברכב התובע הייתה במרכז הרכב. למעשה, גם הנתבע 1 הודה שהפגיעה לא הייתה בפינה השמאלית אלא במרבית החלק האחורי השמאלי (עמ' 4, שורה 17 לפרוטוקול), והנתבעים לא חלקו בסיכומיהם על כך שהפגיעה הייתה במרכז הרכב . נסיבות אלו מלמדות, כי התובע הספיק להיכנס לנתיב הנסיעה של המשאית ואף "להתיישר" בו, לפני שאירעה התאונה. השאלה אם יש לייחס חלק מהאחריות לתאונה לתובע תלויה בשאלה האם הייתה התאונה מיד לאחר נקודת ההשתלבות, כטענת הנתבע 1, או זמן מה לאחר מכן, כטענת התובע. הטענה לפיה התאונה התרחשה בנקודת ההשתלבות הועלתה על ידי הנתבע בשלב מאוחר. היא אינה מופיעה בטופס ההודעה לחברת הביטוח (בו נאמר כי רכב התובע עקף מימין), וחשוב מכך – במכתב הדחייה ששלחה הנתבעת 2 לתובע לא כפרה הנתבעת 2 באחריותה אלא רק טענה כי הנזק לרכב לא נגרם בתאונה זו (טענה שלא נשנתה בהליך). די באמור, כדי לאמץ את גרסת התובע בנקודה זו.

4.אשר על כן, התביעה מתקבלת. הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובע את הסכומים הבאים:

א.סך של 26,773 ש"ח בגין הנזק, ירידת הערך ושכר טרחת השמאי, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 9.2.2015.

ב.סך של 378 ש"ח בגין אגרת משפט.

ג.סך של 4,698 ש"ח שכר טרחת עורך דין.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ו, 21 יולי 2016, בהעדר הצדדים.