תא"מ 14271-04-16 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' ניתוב בע"מ ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 19.8.2015 במגרש חניה באזור התעשיה ברקן. התובעת טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 50,121 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ושכר שמאי.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. מדובר במתחם חניה המשרת חנות או חנויות לחומרי בניין, ועפ"י תמונות שהוצגו צורתו מלבנית, לרוחב המבנה, כשהכניסה מהכביש היא באמצע הצלע הרוחבית, מול המבנה. הפגיעה ברכב התובעת היא חזיתית, ונקודת המפגש עם רכב הנתבעים היתה בפינה קדמית של רכב התובעת.

3. נהג התובעת טוען, כי הגיע למתחם, והחנה את רכבו כשפניו לעבר המבנה, משמאל לכניסה. לפיכך, כדי לצאת, היה עליו לנסוע אחורנית, ולהסתובב ימינה. אלא, שלדבריו, לאחר שסיים את עיסוקיו בחנות, חזר לרכב, ומפאת מסרון חשוב שקיבל באותו רגע, התיישב ברכב בלי להניעו, ונפגע בעודו עומד שם.

4.נהג הנתבעות טוען, כי התאונה ארעה בסמוך לאחר שנכנס למתחם, כשפניו לימין המתחם. הוא הודה, כי לא הבחין ברכב התובעת אלא מייד לפני התאונה, אולם לאור מיקום התאונה – באזור מרכז המתחם, ולא ליד אחת מצלעות מסגרתו, הוא מניח כי רכב התובעת היה בתנועה קדימה לעברו, דהיינו: לעבר פתח הכניסה למתחם (והיציאה ממנו).

5.הוצגו תמונות נזק וטפסי דיווח על התאונה, כמו גם דו"ח חלקי של חוקר מטעם הנתבעת 2, ששוחח עם שני הנהגים.

6.לאחר ששמעתי את העדויות, ועיינתי בתמונות הנזק ובתמונות המתחם, לא מצאתי שיש מקום להעדיף את גרסת נהג התובעת על פני זו של נהג הנתבעות, בין היתר בשים לב לנקודות אלה: גרסת נהג התובעת, אודות המסרון שקיבל והישיבה ברכב בלא להניעו, היא גרסה כבושה שלא מצאה את ביטויה בתיאור המפורט של התאונה על ידו בטופס הדיווח; גרסתו מעוררת קושי באשר לאופן התרחשות התאונה, שעה שצורת החנייה שלו היא כשאחורי הרכב מופנים לכיוון הכניסה למתחם, ופניו לכיוון קיר המבנה.

7.לפיכך, לא אוכל לאמץ את גרסתו כבסיס להכרעה במחלוקת. אלא, שגם גרסת נהג הנתבעות מצביעה על אחריות חלקית, לפחות, המוטלת על שכמו. לפי גרסתו שלו, לא בדק כדבעי את צד שמאלו, כשנכנס למתחם החניה, ובנסיבות כאלה, אני סבור שחלוקת אחריות ביחס שווה היא התוצאה המתבקשת.

8.לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סך של 25,060 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 627 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום. כן אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת את שכר העד בסך 450 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 2,932 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, כ"ו חשוון תשע"ז, 27 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.