תא"מ 14104-08-13 אלבז (אוסמו) נ' לבונץ ואח'

הצדים הסמיכו את בית המשפט כעולה מהודעתם למתן פסק דין לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

מדובר בתיק משנת 2013 שנפל "בין הכיסאות" ובדיקה שנערכה על ידי ביחס לכל תיקי בית משפט קריות, הביאה לכך שנכתבו סיכומים בתיק אך התיק לא הגיע לצורך כתיבת פסק דין.

בנסיבות שכאלה הייתי מצפה מהצדדים לפנות לבית המשפט שכן מדובר בתיקים שפסקי הדין שניתנים בהם הם מהירים ואני מצפה שאם תקרה תקלה פעם נוספת בתיקים מעין אלה תעשה פניה לבית המשפט.

לגופו של עניין מדובר בהפחתות שביצעה הנתבעת 2 ביחס לסכומים שנתבעו בגין נזקי רכוש לרכב.

האחת הינה הפחתה של שכר טרחת שמאי אשר בחן את הנזקים שנגרמו לרכב והעריך את הנזקים בסך של 11,197 ₪ ו- 2,000 ₪ בגין ירידת ערך.

השמאי דרך בגין שכר טרחתו 1,350 ₪ בצרוף מע"מ ואולם הנתבעת 2 שילמה לו סך של 650 ₪ בלבד, דהיינו הפחיתה 916 ₪. בנוסף הפחיתה מירידת הערך סך של 76 ₪.

מדובר איפוא בתביעה על סך של 992 ₪.

בסיכומיו מציינת התובעת כי לא צריך להיות קשר בין גובה הנזק ובין תשלום שכר טרחתו של השמאי וכי מדובר בשכר טרחה סביר אשר נלקח גם בגין הצורך בהערכת ירידת הערך.

הנתבעת 2 קיבלה את חוות דעת השמאית ככתבה וכלשונה ולא ביצעה בה שינויים.

לעניין ההפחתה בגין ירידת ערך – היא נעשתה ללא כל נימוקים וללא כל הבהרות.

התובעת מבהירה כי בוצעה אבחנה בין שכר טרחת השמאי ובין הוצאותיו כפי שמורה בית המשפט בתיקים מעין אלה וכי ההוצאות הן סבירות.

הנתבעת בסיכומיה טוענת כי מדובר בשכר טרחה מופרז שיש להתערב בו בנסיבות העניין. לא היה פרוט בעבור כמה שעות בוצעה השמאות. תאריך הבדיקה הוא אחד בלבד וההוצאות הן מופרזות.

לעניין ירידת ערך – ערך הרכב חושב בהתאם למחירון יצחק לוי ביום קבלת הדרישה ומכאן ההפרש הזניח של 76 ₪.