תא"מ 14002-07-16 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' קשר רנטאקר בע"מ

מונחת בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים אשר אירעה ביום 9.4.14, בשיכון דן בתל אביב, בין רכב התובעת לבין רכב הנתבעת (להלן: "התאונה"). אין חולק כי אירעה התאונה, באופן בו רכב הנתבעת פגע מאחור במונית צד ג', בעודו נוסע במהירות איטית, והדף אותה אל עבר רכב התובעת. המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב הנזק שנגרם לרכב התובעת בתאונה ושיעורו. לאחר ניתוח מכלול חומר הראיות ובכלל זה עיון בחוות דעת שמאי התובעת ובנזק שנגרם למונית צד ג' בקדמת הרכב, הנני סבורה כי דין התביעה להתקבל בחלקה הקטן וכי התובעת זכאית לפיצוי בסכום כולל של 1,500 ₪. בקביעת סכום הפיצוי לקחתי בחשבון כי אכן היה מגע בין מונית צד ג' לרכב התובעת, כתוצאה מהדיפתה אל רכב התובעת על ידי רכב הנתבעת. יחד עם זאת, אין זה סביר והגיוני בעיני לקבוע, על יסוד הראיות שהוגשו, כי הנזק הנתבע בתביעה נגרם כולו בתאונה. נטל הוכחת התביעה מוטל על התובעת ועליה להוכיח אף שיעור הנזק. לא הוצגו בפני תמונות של רכב התובעת ממועד התאונה מהן יכולתי ללמוד אם הנזק המתואר בחוות דעת שמאי התובעת הינו אותו נזק שנגרם בתאונה. לכך יש להוסיף כי בדיקת רכב התובעת על ידי שמאי מטעמה נערכה רק ביום 16.3.15, קרי 11 חודשים לאחר קרות התאונה. האיחור המשמעותי בבדיקת רכב התובעת מגדיל את הסיכוי לגרימת נזקים נוספים לרכב, שאינם בהכרח נזקים תאונתיים, כמו גם להחמרת נזקים קיימים. האיחור המופלג בבדיקת הרכב על ידי התובעת גם מסב לנתבעת נזק ראייתי המקשה עליה לבדוק את נכונות מסקנות חוות דעת שמאי התובעת. לאור העובדה כי למונית צד ג' נגרם נזק מינורי בחלקה הקדמי בסך של 800 ₪ בלבד, אין בין נזק זה לנזק הנתבע בתביעה כל הלימה ופרופורציה .

נוכח כל האמור לעיל, ובשים לב לעקרון השבת המצב לקדמותו והכלל המנחה לפיו המזיק אחראי לנזקי עוולתו בלבד, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת, על דרך האומדנה, סכום של 1,500 ₪ בערכי היום. כמו כן תישא הנתבעת באגרת בית משפט בסך 375 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום של 1,500 ש"ח. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. בנסיבות העניין, כל צד יישא בשכר העד מטעמו. משהסתיים ההליך לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, הנני פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט.

ניתן היום, כ"ב טבת תשע"ח, 09 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.