תא"מ 13763-10-15 סלקום ישראל בע"מ נ' סוקולוב

1. על פי הסכמת הצדדים, ניתן בזה פסק דין בהתאם לטיעוני הצדדים בכתב והמסמכים שהוגשו:

התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה כספית על סך 3,612 ₪ בגין עלות מכשיר נייד.

הנתבע התגונן וטען כי המכשיר הנייד נרכש על ידי מעסיקו, בנק דיסקונט, וכאשר עזב את מקום עבודתו, הועברה אליו הבעלות על המכשיר ללא חבות בתשלומו.

למרות זאת, חויב הנתבע בעלות המכשיר בחשבון כרטיס האשראי שלו ובסך 3,387 ₪.

הנתבע התכחש לעסקה ולפיכך, החיוב בוטל.

למרות פניות חוזרות ונשנות אל התובעת, סירבה זו ליתן הסבר לחיוב זה.

2. במעמד הדיון התבקש הנתבע להציג ראיה לביצוע תשלום בפועל של עלות המכשיר הנייד ע"י מעסיקו ואכן ביום 13.3.16 הציג הנתבע חלק מחשבונית שהונפקה לבנק דיסקונט המעידה על ביצוע תשלום עלות המכשיר הנייד ע"ש הנתבע.

רק לאחר שהוסבה תשומת לב ב"כ התובעת לפרטי החשבונית שצורפה, הוגש תצהיר נציגת התובעת וממנו עלתה לבסוף גרסת התובעת לאשורה.

בתצהיר הודתה המצהירה כי למרות הערה שנרשמה על טופס העברת בעלות במכשיר הנייד לפיה אין לחייב בגין ציוד, בטעות חוייב כרטיס הלקוח של הנתבע בעלות המכשיר ולפיכך, חוייב הנתבע בכרטיס האשראי שלו בעלות זו.

מאוחר יותר באותו חודש, ביום 24.2.14 התגלתה הטעות ולפיכך, פעלה התובעת להשבת הכספים לחשבונו של הנתבע וזיכתה את כרטיס הלקוח שלו בעלות המכשיר.

רק ביום 30.4.14 התקבל דיווח מאת חברת האשראי של הנתבע כי הנתבע התכחש לעסקה כך שכספי הנתבע לא הועברו בפועל לידי התובעת והנתבע לא היה זכאי להשבה בפועל של הכספים.

מאחר והנתבע, לטענת התובעת, קיבל כספי התובעת אשר הועברו לחשבונו, עליו להשיבם לתובעת.

הנתבע מצדו הכחיש כי קיבל כספי התובעת לחשבונו ומבדיקה שערך לא נמצא בחשבונו זיכוי כאמור.

3. דיון והכרעה:

התובעת לא צירפה לתצהיר נציגת התובעת כל ראיה על העברת כספים בפועל לחשבון הנתבע.

צורף רק דו"ח פעולות לקוח המעיד על חיוב וזיכוי חשבונאי.