תא"מ 13746-01-11 קלינטון סחר בינלאומי 2000 בע"מ נ' אביב חשמל הנמל בע"מ

בפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעת לשלם לידיה יתרת חוב אשר מקורה בסחורה אשר סופקה בעוד התמורה המגיעה בגינה בסך של 17,799 ₪, לא שולמה.

בכתב התביעה טענה התובעת כי סיפקה לנתבעת, אשר נמנתה על רשימת לקוחותיה, מוצרי חשמל שונים וזאת כנגד התחייבותה לשלם את תמורתם במועד הצגת חשבונית.

לשיטת התובעת, בגין חשבוניות אשר העתקן צורף כנספח ב' לכתב התביעה, לא שולמה התמורה ויתרת החובה העומדת לנתבעת בשל כך הינה כמפורט בספרי הנהלת החשבונות של התובעת, ובסכום התביעה.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת, אינה משקפת את מצב החיובים בפועל, וזאת לאור קיומם של זיכויים והפרשים אשר הצטברו לזכות הנתבעת מאז תחילת עבודתם המשותפת של הצדדים בשנת 1998, ואשר אותם יש לקזז מהחוב הנתבע.

לשיטת הנתבעת, לא אך שלא עומדת לה יתרת חובה אלא כי לאחר ביצוע קיזוז ההפרשים והזיכויים, עומדת לה ככל הנראה, יתרת זכות.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו ובעדויות הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. טעמי להלן:

הצדדים אינם חלוקים עובדתית בסוגיית אספקת הסחורה נשוא החשבוניות (נספח ב' לכתב התביעה). בנוסף, לא הועלתה על ידי הנתבעת טענה כי בסחורה זו נפל פגם. (לעניין זה ראה עדות מנהלת הנתבעת הגב' אפללו בעמוד 33 שורות 10-11 ובעמוד 35 שורות 9-10 לפרוטוקול הדיון).

הנתבעת גם לא טענה, כי כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת אינה משקפת את ההזמנות אשר בוצעו, אלא כי קיימים הפרשים וזיכויים, אשר הצטברו לטובתה, משך כ- 11 שנים של עבודה משותפת ואלו (בניגוד להזמנות עצמן), לא נרשמו כדבעי.

למעשה, טענותיה של הנתבעת הינן טענות קיזוז על פיהם נפרע החוב באמצעות הזיכויים וההפרשים שנזקפו לטובתה משך השנים.

כב' בית המשפט העליון נתן דעתו לא אחת כי מקום בו מדובר בטענות קיזוז, על הטוען, הנטל להוכיח אותן. (ראה ע"א 2196/93 מכבסת שלג חרמון בע"מ (בפירוק) נ' סלע חברה לביטוח בע"מ וערעור שכנגד, פד"י נ (3) 744; ע"א 6429/98 רמאל חברה לטקסטיל (1991) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו); י' קדמי, על הראיות, חלק רביעי, מהדורה משולבת ומעודכנת תש"ע - 2009, בעמ' 1744).

עוד יובהר כי כאשר מדובר בטענת קיזוז, אין די בהעלאתה באופן סתמי ומעורפל, ועל הנתבעת המבקשת להתגונן מכוחה, להעלותה באופן מפורט וברור, תוך ציון הסכום הנתבע מכוחה ומערכת הנתונים עליה היא מתבססת (לעניין זה ראה א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, סיגא הוצאה לאור בע"מ, בעמוד 796).