תא"מ 13682-07-14 לבקוב נ' פלד ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 11,744 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 27.04.2014 בין כלי רכב מ"ר 64-703-76 (להלן: "רכב התובע") לבין כלי רכב מ"ר 61-129-54 (להלן: "רכב הנתבעים 1 ו-2") ולבין כלי רכב, מ"ר 35-690-72 (להלן: "רכב הנתבעים 3 ו-4") (ולהלן: "התאונה").

למעשה, מדובר ב"תאונת שרשרת".

2.התובע טוען כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהגי רכבי הנתבעים, ביחד ולחוד, באשר לא שמרו מרחק וכתוצאה מכך פגעו ברכב התובע מאחור.

הנתבעים 1 ו-2 טוענים כי רכב התובע עצר בפתאומיות ובעקבות כך גם רכבם עצר אלא שרכב הנתבעים 3 ו-4 אשר נסע מאחורי רכב הנתבעים 1 ו-2 שלא שמר מרחק, לא הספיק לבלום ופגע ברכב הנתבעים 1 ו-2 מאחור והדפו לעבר רכב התובע.

מנגד, הנתבעים 3 ו-4 טוענים כי רכבם הצטרף לתאונה קיימת בין רכב הנתבעים 1 ו-2 לבין רכב התובע שארעה בין רכב התובעת לרכב הנתבעים 1 ו-2 ורק לאחר התאונה ביניהם, פגע רכב הנתבעים 3 ו-4 ברכב הנתבעים 1 ו-2 מאחור.

3.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

4.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

בתום עדותם של העדים, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה.

אני מוצא כי כאן המקום בו יביע בית המשפט את מורת רוחו מהתנהלותו הבלתי ראויה , בלשון המעטה ,של ב"כ התובע במהלך הדיון לרבות במהלך החקירה הנגדית של מרשו –התובע , זאת מבלי לפרט בפעם זו ובתקוה כי המסר יופנם .