נוימן ואח' נ' ליטף תעשיות (1994) בע"מ ואח'

התובעים הגישו תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות וביום 2.3.17 נקבע כי אין התביעה ראויה להתברר במסגרת זו וכי יש להעבירה לבירור בבית משפט השלום.

בהמשך לאמור הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב התביעה ולהעמדת סכום התביעה על סך 75,000 ₪.

המשיבים טענו בתגובה כי אין בתיקון המבוקש כדי לסייע בהכרעה במחלוקת בין הצדדים וכי כל שמבקשים התובעים לעשות הוא להרתיע את המשיבה בתביעה לסכום מופרז.

המבקשים השיבו לתגובה.

ברע"א 1808/16 אמסלם נ' אלון (החלטה מיום 28.3.16; כב' הש' סולברג) נכתב:

"כידוע, לשונה של תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי היא לשון רחבה. עינינו הרואות, כי מחוקק המשנה העניק שיקול דעת רחב לבית המשפט להפעיל את סמכותו בכל עת, ובלבד ששוכנע שהדבר מוצדק על מנת להכריע בשאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין הנצים. תקנה זו זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדתנו כי אכן גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית ביותר, בייחוד מקום שבו מדובר בשלב מוקדם של ההליך, בטרם החל בירור התובענה לגופה (ע"א 90/3092 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214, 218 (1992); רע"א 98/2345 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998) (להלן: "עניין דנגור"); רע"א 14/7192 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' צוקר, [פורסם בנבו] פסקה 13 (1.1.2015); רע"א 15/8203 עובדיה נ' ולנשטין, [פורסם בנבו] פסקה 7 וההפניות שם (25.1.2016) (להלן: "עניין עובדיה")). ברוב המקרים, ניתן יהיה לרפא את הנזק שנגרם למשיב בבקשה באופן של פסיקת הוצאות. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח המעמד העל-חוקתי לו זכתה במשפטנו זכות הגישה לערכאות, בסכסוך שבין פרטים לבין עצמם ובסכסוך בין פרט לבין רשויות השלטון (רע"א 95/733 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, 590 (1997)).

ברם, גם זכות זו אינה נותרת ללא גבול. מולה שומה עלינו לבחון את הנזק הדיוני הנגרם לבעל הדין שכנגד כתוצאה מהתיקון המבוקש, ובהתחשב בנסיבות ההליך. כפי שנקבע בפסיקה, מקרים אשר עלולים להצדיק סירוב לבקשה לתיקון הם למשל מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב, או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אילו הוגשה הבקשה מחדש, כגון טענה להתיישנות (עניין דנגור, 431). מקרה אחר בו יקמוץ בית המשפט את ידו במתן היתר לתיקון כתב התביעה, הוא מקום בו מבקש התיקון מעונין להוסיף עילת תביעה חדשה, שהראיות לגביה שונות מאלו הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי. בהקשר זה נקבע כי לצורך כך תינתן למונח "עילה" פרשנות רחבה, ככזו המתייחסת לאו דווקא לאותן העובדות המקימות את הסעד המבוקש, אלא לעסקה או לזכות הנטענת על ידי בעל הדין (עניין עובדיה, פסקה 7)."

נוכח האמור, ובשים לב לשלב הדיוני המוקדם בו הוגשה הבקשה ולכך שלא מצאתי כי הוגשה בשיהוי או בחוסר תום לב, מצאתי שיש להתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש. רשמתי לפני כי הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בסמוך למתן החלטת בית המשפט לתביעות קטנות כי התביעה אינה מתאימה להתברר כתביעה קטנה, ובטרם הוגשו השלמות מסמכים על ידי המשיבה בגין העברת התביעה להליך של סדר דין מהיר בהתאם לתקנות, וממילא טרם התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה.