תא"מ 13270-02-14

1.לפני בקשת המבקש/הנתבע לחייב את התובעת/המשיבה בהוצאות שלו ושל ב"כ בגין הגעתם לדיון שנקבע ליום 7.7.15 שנדחה לבקשת התובעת.

2.התיק נקבע לישיבת ק.מ. ליום 7.7.15 בשעה 10:00.

3.ביום 6.7.15 הגישה התובעת בקשה דחופה לדחיית מועד הדיון. בית המשפט נעתר לבקשה מהטעם המפורט בה וקבע, בין היתר, שב"כ התובעת יודיע על כך לאלתר לצד שכנגד.

4.לטענת המבקש יצא עם ב"כ מנהריה בשעה 06:00 בבוקר הדיון ורק בשעה 09:15 הודיע לו משרד ב"כ התובעת שהדיון נדחה.

המבקש מוסיף וטוען שהטעם לדחיית הדיון היה ידוע לתובעת זמן רב (כשנה) לפני הדיון, אך התובעת נמנעה מלעשות דבר בנושא עד ליום לפני הדיון.

5.הבקשה הועברה לתגובת המשיבה שבתגובתה טוענת שככל שלנתבע טענות בנוגע להחלטה לדחות הדיון, באפשרותו למצות את טענותיו בהתאם להוראות הדין.

המשיבה מוסיפה וטוענת שפעלה כאמור בהחלטת בית המשפט, כאשר הודיעה למבקש לאלתר על דחיית מועד הדיון.

6.בתגובת המבקש לתגובת המשיבה נטען שמעיון במערכת בית המשפט המשיבה עיינה בהחלטה לדחיית הדיון ביום 6.7.15 בשעה 17:46 ולמרות זאת הודעה על ביטול הדיון נמסרה למבקש רק למחרת ביום הדיון בשעה 09:15.

7.ראשית, לא מצאתי כל קשר לטענת המשיבה בנוגע למיצוי זכות הערעור על ההחלטה לדחיית מועד הדיון ולבקשה דנא. המבקש מלין על אי מסירת הודעה בזמן ולא על תוכנה של ההחלטה.

8.זאת ועוד, איני סבור שמקום בו מוגשת בקשה דחופה לדחיית מועד דיון יממה לפני הדיון במעמד צד אחד וניתנה החלטה בשעה 16:53 להודיע על כך לאלתר לצד שכנגד, מסירת הודעה למחרת היום בשעה 09:15 כאשר הדיון אמור להתחיל בשעה 10:00, אינה מהווה מסירה של ההחלטה בזמן סביר. מן הראוי היה להודיע על כך לצד שכנגד בשעות אחר הצהריים ערב הדיון, במיוחד כאשר נטען שהמשיבה עיינה בהחלטת בית המשפט לדחיית מועד הדיון זמן קצר לאחר שניתנה.