תא"מ 13184-09-14 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' שרון ואח'

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 28.11.2013, בין כלי רכב, מ"ר 62-209-17 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 65-175-51 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה ושני עדייה ראייה נוספים מטעם הצדדים.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שהאחריות לתאונה תחול על נהג רכב הנתבעים, ואילו נהג רכב התובעת יישא באשם תורם בשיעור של 30%.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

5.1.אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת, שהייתה משכנעת ושנתמכה בידי עד הראייה מטעם הנתבעים, על פני גרסתו של נהג רכב הנתבעים.

5.2.נהג רכב הנתבעים העיד בחקירתו כי נכנס לצומת בחסות אור ירוק וכי ככל הנראה רכב התובעת נכנס לצומת כשהאור ברמזור בכיוון נסיעתו הוא אדום.

נהג רכב הנתבעים העיד עוד כי הוא לא הבחין ברכב התובעת לפני שרכב הנתבעים נכנס לצומת מכיוון שלא היה לו ספק שהוא יכול לחצות את הצומת (עמ' 4, שורות 19-17 לפרוטוקול).