תא"מ 13117-05-14 מיכאלי נ' גונן ואח'

התביעה שלפניי הינה תביעה למתן צו עשה, אשר יחייב את הנתבעת 2, בעלת הדירה המצויה מעל דירת התובעת, לתקן ליקוי בדירתה הגורם לרטיבות בדירת התובעת. כן כוללת התביעה תביעה כספית המבוססת על דיני הנזיקין.

עילת התביעה לצו עשה, כפי שהיא מפורטת בסעיפים 35-39 לכתב התביעה, מבוססת על סעיף 3(ב) לתקנון המצוי, שבתוספת לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 (להלן:"החוק").

בדיון שהתקיים בתאריך 7.1.15 לא התייצב ב"כ התובעת. בהחלטתי מאותו יום, כתבתי כי בית המשפט נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה לצו עשה, וכי אני שוקלת להורות על סילוק חלק זה של התביעה על הסף, בהעדר סמכות עניינית. ביקשתי לקבל את תגובת ב"כ התובעת, טרם מתן החלטתי.

בהודעה משותפת שהוגשה ביום 22.1.15 הודיעו ב"כ הצדדים כי הסכימו ביניהם שהתביעה תתברר בפני בית המשפט.

עם זאת, מקום שבית המשפט נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה, הסכמת הצדדים אינה יכולה להקנות לו סמכות זו. למעשה, בית המשפט רשאי להעלות את הטענה ביוזמתו, אף שהצדדים לא העלוה, ובמקרה הנדון נעדר בית משפט זה סמכות עניינית לדון בחלק מהתביעה.

בסימן ד' לחוק, שכותרתו יישוב סכסוכים בין בעלי הדירות, קבע המחוקק מהי הערכאה המוסמכת לדון בסכסוכים כאמור, וזו לשונו של סעיף 72 לחוק:

72.(א)סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון

או לפי סעיפים 58, 59 או 59א עד 59ח, לפי חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008 או לפי סעיפים 6נט עד 6סא, 21ב ו-27ג לחוק הבזק, תשמ"ב-1982 יכריע בו המפקח.

(ב) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף, רשאי התובע להביאו, לפי בחירתו, לפני בית משפט מוסמך או לפני המפקח.

(ג)...

(ד)...