הסתדרות מדיצינית הדסה (חל"צ) נ' ק'

א.כללי וטענות הצדדים 

1.לפני תביעה המוגשת על ידי הסתדרות מדיצינית הדסה, בית החולים הדסה (להלן: התובעת) כנגד ק.א. (להלן: הנתבע). מהות התביעה היא סירוב הנתבע לשלם לתובעת עבור שירותים רפואיים שניתנו לק.נ. המנוחה(להלן: "המנוחה") שהינה אם הנתבע, אשר טופלה בבית החולים בתקופה שבין התאריכים 13.12.11 עד 6.3.12.

2.אמו של הנתבע התאשפזה בבית החולים ביום 13.12.11. המנוחה שהתה באשפוז עד ליום 6.3.12. ביום 14.2.12 הודיעה קופת חולים לבנה א.ק., כי למרות שנשאה בהוצאות האשפוז עד לאותו מועד, כי החל מיום 16.2.12, היא תפסיק לממן את האשפוז. שכן על האם לעבור לאשפוז בבית חולים סיעודי שיהלום את מצבה הרפואי.

3.לטענת התובעת, כפועל יוצא, מהודעת קופת חולים כללית, על הנתבע לשאת בהוצאות האשפוז מתאריך 16.2.12 עד 6.3.12. עלות יום אשפוז עומדת על סך של 2,697 ₪ לכל אחד משלושת ימי האשפוז הראשונים וסך של 2,347 ₪ לכל יום אשפוז, החל מיום האשפוז הרביעי. התוצאה היא, שבמהלך 19 יום, עלות האשפוז הינה בסך של 45,643 ₪.

4.התובעת טוענת, כי הנתבע התחייב בכתב לשלם לתובעת עבור שירותים רפואיים, ואולם הנתבע מסרב לשלם עבור שירותים אלו.

5.לטענת התובעת, הנתבע הפר את התחייבותו לשלם לתובעת והוא חייב לשלם לה את החוב על פי דיני החוזים, או על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

6.במסגרת כתב ההגנה טען הנתבע, כי התובעת ידעה היטב שהמנוחה הינה צלולה בדעתה ועל כן יש צורך להבין, כלשונו, מדוע הוחתם הנתבע כערב למנוחה ולכמה זמן ההתחייבות תקפה.

7.בנוסף, קופת החולים היא שאחראית למימון הטיפול של המנוחה.

8.הנתבע הוא עובד של התובעת ולא היה מקום להחתימו. מעשה כזה היה עלול ליצור סכסוך עבודה, שכן מצד אחד הוא נתבע על ידי מקום עבודתו ומצד אחר הוא המשיך להיות מועסק על ידי התובעת.