תא"מ 1304-09-15 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מנסור ואח'

1.לפניי בקשת הנתבע להתיר משלוח הודעת צד ג'.

רקע

2.עסקינן בתביעה מיום 1.9.15 לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובעת (להלן: "חברת חשמל"), לטענתה, כתוצאה מפגיעה בכבל תת קרקעי, עקב עבודות חפירה שביצעו הנתבעים או מי מטעמם ביום 26.2.13 (להלן: "הכבל" ו- "הפגיעה", בהתאמה).

3.הנתבע מספר 1 (לעיל ולהלן: "הנתבע") מודה כי הפעיל את המחפרון בעת הפגיעה בכבל, אך לשיטתו, אין לחייבו בתשלום הנזק מאחר ועבודות החפירה בוצעו על ידו, בליווי ופיקוח של המעבידה שלו – הנתבעת. עוד נטען כי הכבל לא היה מסומן ומוגן כהלכה וכי בטרם החל בעבודות החפירה ביקש לברר, עם נציג תאגיד המים והביוב האזורי "אלעין" (להלן: "התאגיד"), האם קיים כבל תת-קרקעי ונענה בשלילה.

4.הנתבעת מס' 2 (לעיל ולהלן: "הנתבעת"), מודה שהיא המעבידה של הנתבע, אך טוענת להעדר יריבות באשר, לשיטתה, חובת הפיצוי חלה על הנתבע שהתרשל בביצוע העבודה או על הפניקס חברה לביטוח בע"מ אשר ביטחה את המחפרון (להלן: "חברת הביטוח"), או על התאגיד שהזמין ממנה את ביצוע העבודות והציג שאין כבל חשמל תת קרקעי או על המועצה המקומית ירכא שבתחום שיפוטה בוצעו העבודות (להלן: "המועצה המקומית").

5.ביום 3.1.16 ניתן פסק דין בהעדר כנגד הנתבעים, אך ביום 17.1.16 נעתר כבוד הרשם נ. זיתוני לבקשת התובעת לביטול פסק הדין. כתבי הגנה הוגשו על ידי הנתבע ביום 29.2.16 ועל ידי הנתבעת ביום 15.3.16.

6.ביום 10.3.16, עם העברת התביעה לטיפולי הוריתי, בין היתר, על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים תוך 60 יום באורח הדדי. הנתבע הגיש תצהירי עדות ראשית ביום 5.4.16 והתובעים ביום 8.5.16. הנתבעת לא הגישה תצהירי עדות ראשית.

7.בין לבין, הוגשה בקשה זו שלפניי.

דיון והכרעה

8.לבקשה לא צורף תצהיר לאימות העובדות המפורטות בה.

9.מעבר לכך, הבקשה כללית וסתמית, ואין בה כל הסבר לטעם המיוחד למתן היתר למשלוח הודעת צד ג' מזה, ולעובדה כי הבקשה מוגשת אך בשלב זה, מזה.

די בכל אחד מהטענות הנ"ל, בוודאי בהצטברותן, כדי לדחות את הבקשה.

10.מעבר לכך – דינה להידחות לגופה.

11.המדובר בהליך הנדון בסדר דין מהיר בהתאם לפרק ט"ז1 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות"). בתביעות אלה העדיף המחוקק את היעילות וקיצור הליכים על מנת להביא בכך תועלת לכלל המתדיינים, גם על חשבון פגיעה מסוימת בהליכים, במנגנונים ובסדרי הדין, שנועדו להבטיח הכרעה צודקת במקרה הפרטני. משכך, יש לקיימו בהתאם לתכליתו (וראו למשל: דברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 5) התשס"ו-2001; בר"ע 1577/02 מודיעין אזרחי בע"מ נ' בעדש (2003)).

12.משלוח הודעה לצד שלישי עלול לגרום לעיכוב וסרבול בבירור התובענה, שכן הדבר עשוי להיות כרוך בבדיקת עילות של שיפוי או פיצוי שאינן מעניינה של התביעה העיקרית. מטעם זה, בחר המחוקק, בהליך בסדר דין מהיר, להעדיף את היעילות ולחרוג במובהק מההיתר הכללי למשלוח הודעת צד ג' הנקוב בתקנה 216 לתקנות, באופן שההודעה לצד שלישי תהיה רק ברשות ולא בזכות (וראו גם: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה עשירית - תשס"ט, עמוד 430).

ומן הכלל אל הפרט –

13.הבקשה כללית ומעלה תמיהות כמו גם סתירות, לרבות בין האמור בה ובין הנטען בכתבי ההגנה.

כך למשל בכל הקשור לחברת הביטוח - לא נהיר כי המדובר במחפרון מושא התביעה. מה גם שהשם המצוין בפוליסת הביטוח אינו שם הנתבע או הנתבעת. כך גם, אין בבקשה כל פירוט האם בוצעה פניה לחברת הביטוח ואם כן, מדוע נדחתה הפנייה.