תא"מ 12860-10-14 ש. שלמה רכב בע"מ נ' הדה ואח'

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 23.02.2014, בין כלי רכב, מ"ר 74-527-13 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 98-844-64 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין האחריות לקרות התאונה, אלא שהצדדים חלוקים באשר להיקף הנזק.

יובהר כי בפתח הישיבה המקדמית מיום 03.11.2015 הגיעו ב"כ הצדדים להסדר לפיו אין מחלוקת בשאלת האחריות המוטלת על נהגת רכב הנתבעות אלא בשאלת הנזק בלבד.

3.נערכה לפניי, כאמור, ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגות המעורבות בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחות אותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות במהלך חקירתן בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה, נסיבות התרחשותה ולמוקדי הנזק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

5.1.בנסיבות בהן המחלוקת היחידה בין הצדדים היא לעניין הנזק בלבד, והנתבעות מכירות באחריות נהגת רכבן לתאונה, ובנסיבות שהנזקים ברכב התובעת נמצאו בחוות דעת שמאי, הרי שהיה על הנתבעות להביא ראיות לסתור ממצאיו של השמאי מטעם התובעת, על ידי הגשת חוות דעת שמאי נגדית או לכל הפחות על ידי זימונו לעדות וחקירתו הנגדית על חוות דעתו.

5.2.זאת ועוד, לא מצאתי כי בדיקת הרכב על ידי שמאי התובעת (07.03.2014) נעשתה באיחור ניכר ממועד התאונה (23.02.2014).