תא"מ 1278-08-15 אלטלאקה נ' דמרי ואח'

בפני תביעה בסך 16,309 ₪. הרכבה:

נזק שנגרם למכונית התובע (מרצדס מרכב 639) על פי חוות דעת השמאי בסך של 11,209 ₪.

שכ"ט השמאי בסך 1,100 ₪.

הפסד 4 ימי עבודה שאושרו על ידי השמאי בגין השבתת הרכב לצורך תיקונו – 1,000 ₪ לכל יום – 4,000 ₪.

מדובר בתאונת דרכים בה נגרמו נזקים לשני כלי הרכב המעורבים אלא שהנתבעים, שטוענים כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של התובע, טרם הגישו תביעתם נגדו.

התובע טען כי נהג ברחוב הנמל ביבנה, וכשרצה לפנות ימינה לתוך אתר הבניה (אליו היה מסיע פועלים – אף כי לא הסיע פועלים באותה שעה), אותת והחל לפנות. לאחר שבצע 10% מהסבוב ימינה פגע בו רכב הנתבעים, בו נהג הנתבע, מאחור והסב נזק לדלתו האחורית השמאלית. מדובר בדלת הנמצאת באחורי הרכב ולא לאורכו.

הנתבע לעומתו טען כי נסע ברחוב הנמל לתומו, במהירות של 50 קמ"ש, כשאמו לצידו וחברתה של אמו לעבודה מאחור, ובהגיעו סמוך לכניסה לאתר העבודה עמד לצד הכביש שלט גדול שהסתיר את הכניסה (התובע הציגו בתמונות שצילם מהמקום שבועיים לאחר מכן). לפתע יצא התובע מאתר הבניה, מאחורי השלט, בהילוך אחורי - כשכוונתו להשתלב לכביש בו נסע הנתבע - ופגע בצידו הימני קדמי של הרכב בו נהג הנתבע. הפגיעה גם גרמה להתעקמותו כלפי מעלה של מכסה המנוע.

גירסתו של הנתבע אומתה הן על ידי אמו והן על ידי החברה שישבה מאחור.

התובע לעומתם, אשר טען כי ברכבו ישב בן אחיו, לא הביאו כעד מטעמו.

הלכה היא, כי "ככלל, איהעדתעדרלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו" (ע"א 641/87, קלוגר נ. החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ פ"ד מד(1) 239, 245 [1990]), וכי "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר – ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו" (ע"א 55/89, קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ. טלקאר חברה בע"מ מ"ד (4)595, 602 [1990]).

יתרה מכך, על התובע נטל השכנוע בצדקת טענותיו ועל פי הוראת סעיף 54(2)לפקודת הראיות (נוסח חדש( תשל"א-1971 הכרעה על סמך עדות יחידה של עד מעוניין, מחייבת הנמקה מפורטת, דבר המעיד על הבעייתיות של הסתמכות על עדות עד יחיד, במיוחד במקרה כמו זה הנוכחי, בו לא היה התובע, לדבריו הוא עצמו, העד היחיד לתאונה.