תא"מ 12747-01-16 סידרה השכרת רכב בע"מ נ' סעיד

מעיון בתיק עולה כי כתב התביעה הומצא לנתבעת כדין וכי היא ביקשה ארכה להגשת כתב ההגנה. משחלפה תקופת הארכה שניתנה, עתרה הנתבעת למתן פסק דין בתביעה בהעדר הגנה ובקשתה נענתה. פסק הדין מיום 19.5.2016 נמסר לידי בעלה של הנתבעת שהינו עו"ד ובא כוחה בבקשה זו ביום 2.6.2016. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 5.7.2016, יומיים לאחר חלוף המועד הקבוע בחוק להגשתה. בבקשה נטען כי האיחור נבע מעיכוב בהסדרת הייצוג בשל מצבה הכלכלי של הנתבעת. תצהיר לאימות הנטען, לא צורף לבקשה להארכת מועד. בבקשה לביטול פסק הדין טענה הנתבעת כי ההחלטה המאשרת הארכה להגשת כתב ההגנה לא נשלחה לה. עיון בהחלטה מיום 10.4.2016 המאריכה את המועד להגשת כתב ההגנה עד ליום 10.5.2016 עולה כי היא לא נשלחה לנתבעת, אולם הנתבעת לא דאגה לברר את גורל בקשתה לאחר שההחלטה בה לא תקבלה לידיה תוך זמן סביר ולא הגישה את כתב ההגנה במועד.

הנתבעת מאשרת בבקשתה כי שכרה את הרכבים נשוא כתב התביעה מהתובעת וכי חתמה על חוזי ההשכרה שצורפו לכתב התביעה. לטענתה הרכב הראשון ששכרה מסוג סיטרואן הוחלף ברכב אחר בשל ליקויים שנתגלו בו. וכי אחד מהרכבים שהושכר לה היה ללא רישיון וללא ביטוח בתוקף. היא עומדת להגיש תביעה שכנגד לאחר שתקבל לידיה את כל המסמכים מהתובעת וממשרד הרישוי. לטענת הנתבעת, דמי ההשכרה עבור התקופה "הראשונה" מיום 20.12.2014 עד ליום 19.1.2015 שולמה בשיקים לבטחון ובמזומן, קבלות לא ניתנו לנתבעת. באשר לתקופה "השניה" מיום 19.1.2015 עד 30.1.2015 הצדדים ניהלו מו"מ בנוגע לגובה דמי ההשכרה והשבת השיקים לבטחון אך לא הגיעו להסכמות. לטענת הנתבעת, החוזים עליהם חתמה הינם חוזים אחידים שלא הוסברו לה. הדרישה לתשלום 230 ₪ בגין תיקון תקר בגלגל ורחיצת מכונית אחת הינה מוגזמת. התובעת לא התלוננה על מצב הרכב שכנטען נרחץ בעת השבתו.

הנתבעת תמכה את בקשתה בתצהיר בגצ"י המסתפקת בהפניה לבקשה בלבד. כאמור לעיל, הבקשה להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק דין לא נתמכה בתצהיר והטענה כי הנתבעת לא הגישה את הבקשה במועד בשל קושי בהשגת ייצוג משפטי בשל מצבה הכלכלי אינה מתיישבת עם העובדה כי בא כוחה בהליך הנוכחי הינו בעלה. הנתבעת טענה כי לא הגישה את כתב ההגנה בתוך תקופת הארכה משום שלא ידעה על החלטת בית המשפט מיום 10.4.2016, אולם מצופה מהנתבעת לעקוב אחר גורל בקשתה או לחלופין להגיש כת ההגנה במועד אם לא קיבלה החלטה המתירה לה אחרת. הנתבעת אינה מכחישה את העובדה שהשיקים שניתנו עבור השכרת הרכבים בתקופה הראשונה לא נפרעו או לא היו אמורים להיפרע, כטענתה. וכי דמי ההשכרה עבור התקופה השניה לא הוסדר לאור כשלון המו"מ.

בנסיבות הנ"ל ועל מנת לא לחסום את שערי בית המשפט בפני הנתבעת אני מתנה את ביטול פסק הדין בהפקדת קרן התביעה על סך של 3500 ₪ וכן תשלום הוצאות לתובעת בסך של 1000 ₪ בתוך 30 יום מהיום (ימי הפגרה יבואו במניין).

לאחר הפקדת הערבון ותשלום ההוצאות תעתור הנתבעת בבקשה מתאימה.

ניתנה היום, כ"ו אב תשע"ו, 30 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.