תא"מ 12726-12-13 אסף ליס ניהול ציי רכב ותחבורה בע"מ ואח' נ' איי רוקס מוצרי תוכנה בע"מ ואח'

לפניי תביעה שעילתה בהסכם לאספקת כלי רכב בשיטת ליסינג תפעולי.

התובעת והנתבעת שכנגד, חברת אסף ליס ניהול רכב ותחבורה בע"מ (להלן: "התובעת"), המספקת שירותיי ליסינג מימוני ותפעולי, התקשרה עם הנתבעת והתובעת שכנגד, חברת איי רוקס מוצרי תוכנה בע"מ (להלן: "הנתבעת"), בחוזה ליסינג תפעולי (להלן: "החוזה"), ביום 28.3.2006. על פי החוזה, התחייבה התובעת לספק לנתבעת רכב, כאשר לעניין התמורה שעל הנתבעת לשלם הניסוח בחוזה הינו כדלהלן: "המחיר לחודש: צמוד ל $ ארה"ב הוא: 3,160 ₪ כולל מע"מ". בהמשך, שורה אחת לאחר מכן, רשום: "שער הצמדה מחייב: 4.68". כמו כן, בסוף החוזה רשום: "לפי שער $ ידוע נכון להיום 4.68".

כמו כן, על פי סעיף 22 לחוזה, תישא הנתבעת עלות בסך 1.6 ₪ כולל מע"מ, עבור כל קילומטר נוסף מעבר ל-90,000 ק"מ, בתום העסקה.

ביום 19.11.2008, השיבה הנתבעת את הרכב לתובעת ולקחה תחתיו רכב חדש, כשתנאי החוזה חלים אף על עסקה זו. ביום 7.5.2012, השיבה הנתבעת הרכב השני לתובעת.

אין חולק, כי הנתבעת השיבה הרכב השני, כשמד המרחק ברכב מורה על 123,989 ק"מ.

לטענת התובעת, בגין הקילומטרים הנוספים, חבה הנתבעת בסך של 31,849.60 ₪. מאחר שחלק מן הסכום שולם, עומדת יתרת החוב, לטענת התובעת, על סך 27,387 ₪ (קרן).

הנתבעת אינה כופרת בעובדה כי היא אכן חייבת תשלום בגין קילומטראז' עודף. טענתה היחידה של הנתבעת, ומכאן אף התביעה שכנגד, היא טענת קיזוז הנובעת מירידת שער הדולר במהלך תקופת ההתקשרות בין הצדדים, אשר הביאה לכך שהנתבעת שילמה, לטענתה, ביתר וזכאית היא להשבת פערי שער הדולר מהתובעת בסכום של 36,419 ₪ (קרן).

המחלוקת בין הצדדים היא, אפוא, בשאלה נקודתית אחת, והיא – האם מנגנון ההצמדה הקבוע בחוזה עניינו "הצמדה דו-כיוונית", כלומר – התשלום עולה עם עליית הדולר, ויורד עם ירידת הדולר, גם מתחת לסכום השיקלי המוסכם בחוזה; או שמא מדובר ב"הצמדה חד-כיוונית" – כלומר כזו שחלה רק כאשר שער הדולר יעלה מעבר לשיעורו בעת כריתת החוזה, קרי – מעל 4.68 ₪ לדולר.

התובעת מציינת, כי כוונת הצדדים הייתה ברורה ובלתי ניתנת לסתירה לאור התנהלות והתנהגות הצדדים, במיוחד זו של הנתבעת, במהלך כל התקופה מאז חתימת הסכם ועד סיום ההתקשרות. לטענת התובעת, לאורך תקופת ההתקשרות היו לנתבעת הזדמנויות רבות לקזז הפרשי שער הדולר, עבור שיקים שנתנה לתובעת למפרע, ככל שסברה שאכן מדובר במנגנון דו-כיווני, כמו גם אפשרות למסור לתובעת שיקים חדשים בסכום מופחת, בהתאם לשער הדולר העדכני, אולם נמנעה מעשות כן. בפועל שילמה הנתבעת סכום קבוע בסך 3,160 ₪ לחודש לכל אורך ששת שנות ההתקשרות בין הצדדים.

דיון והכרעה

מהי אפוא הפרשנות הנכונה של סעיף ההצמדה בחוזה?

סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, קובע כיצד יש לפרש חוזה:

"(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.