תא"מ 12516-11-14 סלקום ישראל בע"מ נ' פזרון בע"מ

לפני בקשת הנתבעת ("המבקשת") לביטול פסק דין שניתן בתיק זה ביום 7.7.15 בהעדר התייצבות המבקשת לישיבת ההוכחות מיום 7.7.15.

טענות הצדדים:

לטענת ב"כ המבקשת הסיבה להעדר התייצבותו למועד ישיבת ההוכחות אשר נקבע בתיק, היא כי באותו המועד הוא נכח בדיון אחר. לטענתו מדובר בטעות אנוש, אין המדובר בבעל דין המזלזל בהוראות בית המשפט ובוודאי לא בכוונה. לטענת המבקשת סיכויי הגנתה טובים. לטענתה אין התביעה ראויה להידון בסדר דין מקוצר, אין בסיס חוזי לתביעה והסכום הנתבע מופרך ומוגזם.

התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה מדובר בזלזול בהוראות בית המשפט ובכוונה תחילה. אין המדובר בטעות אנוש אלא בכוונת מכוון, להעדיף את הדיון האחר אשר פרטיו אף אינם מצוינים במסגרת הבקשה. עוד טוענת התובעת - המשיבה כי הבקשה הוגשה לאחר 3 חודשים ממועד מתן פסה"ד זאת על אף שב"כ המבקשת – הנתבעת, ידע על קיומו של פסק הדין במועד בו ניתן.

דיון:

עסקינן בפסק דין אשר ניתן בהעדר התייצבות המבקשת- הנתבעת לישיבת הוכחות, על אף שהודעה על מועד הדיון נמסרה לה כדין.

הלכה היא, כי כאשר פסק הדין אינו פגום, נתונה לבית המשפט סמכות לבטל את פסק הדין בהתאם לשיקול דעתו. במצב דברים זה, יציב בית המשפט שני מבחנים: האחד - סיבת מחדלו של המבקש והשני - סיכויי הצלחתו כי הגנתו תתקבל, כאשר בחינת סיכויי ההצלחה חשובה יותר לצורך ההכרעה בבקשה.

ראה בע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395;

ע"א 5000/92 בן- ציון נ' הנאמן על נכסי י. בן ציון, פ"ד מח(1) 830

כבוד השופט י. זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 738.

כבוד השופט א. גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 371.