תא"מ 1246-06-12 גואטה נ' שרים ואח'

לפניי תביעה לביצוע שטר חוב שנמסר להבטחת חיוביה של הנתבעת 1 במסגרת הסכם לשכירות נכס מקרקעין המצוי בבעלות התובע, ברחוב ישראל מרזין 5 בתל-אביב. הנתבעים 2 ו-3 הם ערבים לשטר החוב.

לטענת התובע, הפרה הנתבעת 1 את חיוביה בהסכם השכירות כדלקמן:

• איחור בפינוי הנכס – תקופת השכירות אמורה הייתה להסתיים ביום 29.7.2011, אולם הדירה פונתה בפועל – כך לטענת התובע – רק ביום 10.10.2011. על כך עתר התובע לפסוק לו פיצוי בסך 100 דולר ליום (על פי סעיף 23 להסכם השכירות), ועל כן הוא תובע 9,300 דולר ארה"ב – אולם בסיכומיו, ולנוכח טעות בחישוב מניין ימי האיחור הנטען, העמיד דרישה זו על סך של-27,251 ₪. בנוסף נתבע גם הפיצוי הכללי בגין הפרת ההסכם, על סך 10,000 ₪;

• דמי שכירות שלא שולמו בגין החודשים אוגוסט – אוקטובר 2011 – לטענת התובע, הוסיפה הנתבעת 1 להתגורר בדירה עד 10.10.2011, ועל כן – חבה היא בתשלום דמי השכירות לאותה תקופה, בסך כולל של 12,476 ₪;

• השבת הדירה ללא המטלטלין שהיו בה – לטענת התובע, מסר את הדירה כשבה המטלטלין, וכאשר הוחזרה הדירה, התברר כי המטלטלין הוצאו ממנה. התובע העריך את שווי המטלטלין ב-10,000 ₪;

• השבת הדירה במצב ירוד – התובע טוען להפרת הסכם השכירות בכך שנגרמו נזקים לדירה, אשר לא טופלו ע"י הנתבעת 1. בגין הפרה זו טוען התובע לפיצוי בסך 10,000 ₪, הפיצוי הקבוע ללא הוכחת נזק.

• נזק בגין היעדר אפשרות למצוא שוכר חלופי – טענה כי הנתבעת 1 נמנעה מלאפשר כניסת שוכרים פוטנציאליים לבדיקת הדירה, כך שהדירה הושכרה רק ביום 20.11.2011, בגין טענה זו עתר התובע לפסיקת שכר דירה בגין התקופה שבין 29.7.2011 – 20.11.2011, בתוספת ריבית ובתוספת 10,000 ₪ בגין הפרת ההסכם.

  מועד הפינוי

לאחר שעיינתי בחומר שבתיק ושמעתי את העדויות מטעם הצדדים, אני קובע, כי נתבעת 1 פינתה את הדירה ביום 10.10.2011, ולא בכל מועד שהוא בחודש אוגוסט 2011. להלן, בתמצית, נימוקיי לכך.