נחום נ' אסולין ואח'

בישיבה המקדמית עתרו הנתבעים להורות על מחיקתם של הנתבעים 1 ו-2 מהתביעה. לטענתם אין הם נושאים באחריות אישית לסוגיות שבמחלוקות, והיריבות היא בין התובע לנתבעת 3.

הנתבעים טענו עוד כי אין ביסוס לסכום התביעה, שתוקן בישיבת בית המשפט מיום 28.1.18 והועמד על סך כ-23,000 ₪. לטענתם, כתב התביעה מתייחס לחשבונית שסכומה 16,000 ₪. הנתבעים הוסיפו כי כתב התשובה שהוגש לתיק מהווה, למעשה, כתב תביעה חדש ובו הרחבת חזית וטענות חדשות.

הנתבעים עתרו לקבוע את התיק להוכחות, ככל שלא יעלה בידי הצדדים להגיע להסכמות נוספות.

התובע הסכים למחיקת הנתבעים 1 ו-2 מכתב התביעה, ככל שלא יימצא כי הנתבעת 3 חדלת פרעון. באשר לסכום התביעה – נטען כי זה מבוסס ונתמך בראיות, שבטעות לא צורפו לכתב התביעה המקורי.

ראשית, כמוסכם לעיל, אני מורה על מחיקת הנתבעים 1 ו-2 מכתב התביעה.

באשר לתיקון כתבי הטענות, כבר נכתב כי יפים דברי השופט Bowen (י' זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, פיסקה 271): "אינני מכיר שום טעות או שגיאה שבית המשפט אינו חייב לתקן, אם אין בפניו עניין של תרמית או כוונה להטעות, ובלבד שיש בידו לעשות את הדבר מבלי לגרום אי צדק לצד שכנגד. בתי המשפט אינם קיימים כדי להטיל משמעת, אלא כדי להכריע בשאלות שבמחלוקת, ובעיני אינם נחשבים תיקונים כאלה כעניין של חסד".

ברוח זו קבע בית המשפט העליון (רע"א 1808/16 אמסלם נ' אלון, החלטה מיום 28.3.16 – כב' הש' סולברג):

"כידוע, לשונה של תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי היא לשון רחבה. עינינו הרואות, כי מחוקק המשנה העניק שיקול דעת רחב לבית המשפט להפעיל את סמכותו בכל עת, ובלבד ששוכנע שהדבר מוצדק על מנת להכריע בשאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין הנצים. תקנה זו זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדתנו כי אכן גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית ביותר, בייחוד מקום שבו מדובר בשלב מוקדם של ההליך, בטרם החל בירור התובענה לגופה (ע"א 90/3092 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214, 218 (1992); רע"א 98/2345 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)); רע"א 14/7192 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' צוקר, פסקה 13 (1.1.2015); רע"א 15/8203 עובדיה נ' ולנשטין, פסקה 7 וההפניות שם (25.1.2016)). ברוב המקרים, ניתן יהיה לרפא את הנזק שנגרם למשיב בבקשה באופן של פסיקת הוצאות. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח המעמד העל-חוקתי לו זכתה במשפטנו זכות הגישה לערכאות, בסכסוך שבין פרטים לבין עצמם ובסכסוך בין פרט לבין רשויות השלטון (רע"א 95/733 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, 590 (1997))."

סכום התביעה תוקן, כמצוין לעיל, וכתב התביעה יחד עם כתב התשובה מצויים בתיק בית המשפט. כך גם כתב ההגנה. בהתאם לבקשות ולהחלטות שקדמו לדיון האחרון, למען הסדר הטוב ועל מנת למקד את היקף המחלוקת בין הצדדים, תוכל הנתבעת להגיש "תשובה לתשובה" – ככל שתמצא כי אין די בנטען בכתב ההגנה ובדבריה לפרוטוקול הדיון.

רשמתי לפני את הודעת הצדדים כי הם מעריכים שבישיבת ההוכחות יהיה צורך בשמיעתם של ששה-שבעה עדים.

תצהירי עדות ראשית יוגשו במקביל, לתיק בית המשפט ועם העתק לצד שכנגד, עד ליום 15.9.18.