תא"מ 12302-07-10 רדימיקס כנרת ואח' נ' ח'טיב ואח'

1. התובעת הגישה תביעה כספית על יתרת תמורה שלא שולמה בגין בטון שסיפקה לנתבעים לבנית בית. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בטענה שבדיעבד, לאחר שנוצק השלד והתקרה, נערכו בדיקות מעבדה לחוזק הבטון, שהזמינו התובעים ממעבדת איזוטופ, והתברר כי הבטון שסופק אינו תואם את ההזמנה (הוזמן בטון ב-30, והטענה היא שהבטון שסופק נפל בחוזקו מדרישות התקן). לפיכך לא אישרה הועדה המקומית אכלוס ונטען שהמבנה עומד כאבן שאין לה הופכין. התביעה שכנגד הייתה אפוא תביעת נזיקין שהתבססה על עלויות הריסה ובניה מחדש של התקרה תוך חיזוקים. גם התובעת פנתה למעבדה (אחרת) בה ניתנו תוצאות שונות לענין חוזק הבטון.

2. הצדדים הסכימו למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש. מונה המהנדס מנחם המר . לא היתה מחלוקת כי הבטון שסופק נפל מדרישות התקן, אולם השאלה היתה מה הפתרון והאם המצב אכן מסוכן קונסטרוקטיבית ומחייב הריסה וקימום מחדש כשיטת הנתבעים. מומחה ביהמ"ש גרס שלא, שכן פערי החוזק ביחס לתקן זניחים, ואף ניתן בפעולה סבירה מול רשויות התכנון לקבל היתר איכלוס. המומחה נחקר, הצדדים הגישו סיכומים וניתן פסק דין. פסה"ד בוטל בערעור, שכן ערכאת הערעור גרסה שהמקרה מצדיק מינוי מומחה נוסף מטעם ביהמ"ש; מאחר וסברה שנותרה אי בהירות ביחס למשמעות שיש לייחס לפיזור ערכי תוצאות הבדיקות, ולפער בין התוצאה הטובה יותר לתוצאה החלשה ביותר (מבחינת חוזק הבטון).

3. מונה אפוא מומחה נוסף. המומחה קבע שיש לבצע 4 קידוחים בגג המבנה, על פי מיקום שהוסכם מול הצדדים, כדי לקחת דגימות גלילי בטון לצורך בדיקת החוזק. המעבדה אליה פנה המומחה לביצוע הבדיקות באותן נקודות דיגום היתה מעבדת איזוטופ.

לאחר שנקבעו נקודות הדיגום בין המומחה לצדדים, ובטרם ביצעה איזוטופ בדיקותיה, החליטו הנתבעים לבצע בדיקה עצמאית של חוזק הבטון על ידי מעבדה אחרת אליה פנו – מכון העמקים. בבקשה מצוין כי 3 מקידוחי גלילי הבטון של מכון העמקים הנן מאותן נקודות שקבע מומחה ביהמ"ש, ושנלקחו מאוחר יותר על ידי מעבדת איזוטופ. לדברי הנתבעים פעלו כך שכן חששו מקשרים שבין מעבדות בדיקת הבטון לבין התובעת, לאור העובדה שהמעבדות עובדות מול התובעת על בסיס שוטף, כיצרנית בטון.

בין תוצאות המעבדות נתגלעו פערים. ארבעת הדוגמאות של מכון העמקים הניבו חוזק לחיצה (מגפ"ס) בארבעת נקודות הדיגום של 27.5, 30.5 32 ו 45.5 . תוצאות איזוטופ ביו 46.5, 47, 48.5 ו 49.5. חוזק הלחיצה הממוצע במכון העמקים היה 34, ובבדיקת איזוטופ – 48.

4. הנתבעים מדגישים כי אין להם כל טענה ביחס ליושרתו של מומחה ביהמ"ש אולם הפערים מלמדים על חשש ממשי שתוצאות הבדיקה של איזוטופ כוזבות ונועדו להטעות המומחה. וחששם מתחזק מכך שביקשו להיות נוכחים בבדיקה ונענו על ידי איזוטופ בשלילה.

5. הבקשה אפוא היא להורות על פסילה לאלתר שלתוצאות בדיקת איזוטופ , ומינוי מעבדה אחרת על ידי ביהמ"ש שתוצאות הבדיקות שלה באותן נקודות דיגום הן שתשמשנה את המומחה, ולהורות כי הבדיקות תבוצענה בנוכחות התובעים. וככל שהתוצאות תלמדנה כי אכן הבדיקות החדשות אינן תואמות את תוצאות איזוטופ אף להורות על פתיחת חקירת משטרה בחשד לשיבוש הליכים.

6. א. התובעת בתגובתה מציינת כי גם על פי תוצאות מעבדת מכון העמקים, חוזק הבטון מתאים לדרישות התקן. זאת כמופיע בהערה על תוצאות הבדיקה לפיה ביחס לבטון ב-30 חוזק הלחיצה של בדיקה בודדה לא יקטן מ 27 מגפ"ס, והחוזק הממוצע לא יקטן מ 33 מגפ"ס.

ב. התובעת מדגישה כי מומחה ביהמש הוא שבחר מעבדת איזוטופ, וחזקה שעשתה עבודתה נאמנה. בעוד שמעבדת מכון העמקים נבחרה על ידי הנתבעים.