תא"מ 12284-03-13 מ.ע. כהן מימון וליסינג בע"מ ואח' נ' הפניקס אחזקות בע"מ ואח

אלו הן תביעה ותביעה שכנגד, בסדר דין מהיר, שעניינן נזקי רכוש שנגרמו לרכבי הצדדים בתאונה שארעה ביום 7.8.12.

הרכב האחד הינו משאית מ.ר. 6356261 שהינה בבעלות התובעת מס' 1 ובחכירת התובעת מס' 2 (להלן "המשאית").

הרכב השני הינו רכב פרטי מ.ר. 5928774 (להלן "הרכב הפרטי"), אשר היה נהוג ע"י הנתבעת מס' 2 ומבוטח בביטוח מקיף ע"י הנתבעת מס' 1. הנתבעת מס' 1 שילמה לנתבעת מס' 2 תגמולי ביטוח בגין הנזקים שנגרמו לכרב הפרטי ועל כן התביעה שכנגד הינה תביעת שיבוב.

לאחר עיון בכתבי הטענות ובכל חומר הראיות ולאחר שמיעת עדויות הנהגים וסיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה ולקבל את התביעה שכנגד.

על פי תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי:

ההתנגשות בין המשאית לבין הרכב הפרטי ארעה בעת שאלה נמצאו באותו כיוון נסיעה בסמוך לצומת השומרים. גרסאות הנהגים לתאונה עומדות זו מול זו, אלא שעל יסוד הנימוקים שיפורטו להלן, הנתבעות (ובתוכן התובעת שכנגד) הצליחו להטות את מאזן ההסתברויות, היינו - להוכיח כי האפשרות שגרסתן היא הגרסה האמיתית, הינה מסתברת יותר.

גרסתו של נהג המשאית ביחס לקרות התאונה, הייתה לא עקבית:

בהודעה שמסר לחברת הביטוח ביום 21.8.12, ציין נהג המשאית כי בהיותו בנסיעה איטית בפקק תנועה גדול, הוא שמע לפתע חבטה חזקה מצד ימין של המשאית, הוא עצר וירד מן המשאית וראה את הרכב הפרטי צמוד לגלגלים הימניים של המשאית. לא צוינו נסיבות הפגיעה ומכל מקום לא נטען, ולו ברמז, כי המשאית נסעה בנתיב הימני וכי נהגת הרכב הפרטי עקפה או ניסתה לעקוף את המשאית כשהיא נוסעת על השוליים, או כי היא אשמה בדרך כלשהי לקרות התאונה.

ברישום שערך נהג המשאית ושאיננו נושא תאריך (ת/1), ציין נהג המשאית כי בעודו נוסע בנסיעה איטית בפקק, הוא שמע חבטה חזקה בצד הימני קדמי של המשאית, הוא עצר, ירד מן המשאית וראה את הרכב הפרטי צמוד לגלגלי המשאית. הוא ניגש לנהגת ושאל אם יש צורך להזמין משטרה או אמבולנס ולאחר שהשיבה שאין צורך, היא פינתה את מכוניתה אשר הייתה על שול הדרך עם שני הגלגלים הימניים. גם כאן לא צוינו נסיבות התאונה, לא צוין שהמשאית נסעה בנתיב הימני ולא נטען כי נהגת הרכב הפרטי נסעה על השול או ניסתה לעקוף את המשאית מימין וסטתה לנתיב נסיעת המשאית.