תא"מ 1206-03-13 ז'אליי ואח' נ' מאיר ואח'

בפני תביעה ותביעה שכנגד שהגישה נתבעת 2 (להלן: הנתבעת), שעניינן תאונת דרכים שארעה ביום 16.1.13 בכביש ענתות (להלן: התאונה).

הצדדים ועיקרי הטענות

1.התובע (והנתבע שכנגד) הינו הבעלים של אופנוע מספר 60-461-68, הטוען כי נפגע בתאונה על ידי רכב מס' 66-477-65 שבבעלות הנתבע 1 (להלן: הנתבע) ואשר היה מבוטח על ידי הנתבעת 2 (התובעת שכנגד).

לטענתו, במועד התאונה נסע בכביש ענתות, כביש דו סיטרי. בעת שעקף את הנתבע הסיט האחרון את רכבו בבת אחת שמאלה על מנת להיכנס לדרך עפר מצד שמאל לכביש, פגע בו וזרק אותו לצד הדרך, ברשלנות ובניגוד לחוק התעבורה. האופנוע הוכרז כ"טוטל לוס".

2.הנתבעים טוענים כי האחריות לתאונה רובצת כולה על התובע.

לטענתם, הנתבע האט את רכבו, אותת שמאלה, בדק ומשראה כי הדרך פנויה החל לפנות שמאלה. או אז הגיח התובע תוך כדי עקיפה ופגע ברכב הנתבע ברשלנות וניגוד לחוקי התעבורה.

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד על סך 3,677 ₪ בגין נזקים לרכבו של הנתבע בהם נשאה.

3.ביום 22.1.14 התקיימה ישיבה מקדמית והוחלט על הגשת תצהירים ובהתאם הוגשו תצהירי בעלי הדין. ביום 10.9.14 התקיימה ישיבת ההוכחות בה נחקרו בעלי הדין ועדת ראייה.

דיון והכרעה

4.גרסת התובע המתבססת על תצהירו של התובע, חקירתו בבית המשפט והודעתו במשטרה מעלה אל התמונה הבאה: התובע נסע על אופנועו והתכוון לעקוף שני כלי רכב שנסעו לפניו (סעיף 4 לתצהירו) לשם כך המתין עד שקו ההפרדה הרצוף יהפוך למקווקו, אלא שאז היתה תנועת רכבים בנתיב הנגדי ולא ניתן היה לצאת לעקיפה. כשהתפנה הנתיב הנגדי יצא לעקיפה כשהוא נוסע במהירות של כ- 60 קמ"ש, הספיק לעקוף את הרכב הראשון, וכשהיה משמאלו של הרכב השני- הוא רכבו של הנתבע, אותת לפתע הנתבע והחל לפנות שמאלה (ר' הודעתו במשטרה מיום 20.1.13). התובע טען כי ניסה לפנות שמאלה ביתר על מנת להתחמק מתאונה, אך הנתבע כבר פגע בו וגרר אותו עד שנפל לוואדי בצד הדרך. בסעיף 10 לתצהירו כתב "כשראיתי את הרכב הפוגע פונה שמאלה בלמתי, אך בשל הפניה החדה שלו הוא פגע בי וגרר אותי עד הצד השני של הכביש שם נפלתי בואדי". יצוין כי בהודעתו למשטרה (עמ' 2 ש. 42-43 ) הצהיר שהנתבע "פנה מכה אחת בחדות שמאלה ואז פגעתי בו עם הקדימה שלי באזור הדלת של נהג הטנדר" וכשנשאל איפה הייתה ההתנגשות, ענה "ההתנגשות היתה בערך באמצע הנתיב הנגדי" (עמ' 2 ש. 46).

5.לעומתו, גרסת הנתבע הינה כי האט עד כדי עצירה ואותת שמאלה, בדק שהדרך פנויה והחל לפנות שמאלה לשביל עפר. לפתע הגיע התובע מאחור רכוב על אופנועו, ניסה לעקוף את רכבו ופגע בו בדופן השמאלי. דברים דומים הצהיר הנתבע בטופס ההודעה על תאונת רכב שמולא ביום התאונה, ועיקרם כי הבחין בנתבע רק כשזה פגע בו. במשטרה הצהיר כי האט אך לא עמד עם הרכב אלא פנה בנסיעה רצופה (עמ' 2 ש. 34-35). גם לשיטתו התאונה ארעה "בנתיב ממול כשאני הייתי לקראת סוף פנייה".