תא"מ 12014-01-16 יובל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

לפניי בקשה למתן פסק דין ולחיוב בהוצאות. לאחר עיון בבקשה ובתשובה, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה בחלקה.

המבקש (התובע) היה מבוטח בביטוח נסיעות שהנפיקה לו המשיבה (הנתבעת). במהלך שהותו בחו"ל נזקק לטיפול רפואי, ועל כן הגיש תביעה לחברת הביטוח. הטיפול בבית החולים בארצות הברית ניתן לו בסוף חודש ינואר 2014. הנתבעת הכירה בכיסוי הביטוחי במכתב מיום 24.7.2014, ואף אישרה קבלת ההשתתפות העצמית של התובע. חרף זאת, שילמה הנתבעת את חשבון בית החולים, כך לגרסתה, רק ביום 14.2.2016 – כמעט שנתיים לאחר מקרה הביטוח, וכשנה וחצי (!) לאחר שהכירה בחבותה.

לא זו אף זו, התשלום בוצע למעלה מחודש ימים לאחר שהוגשה התביעה לבית המשפט.

ראיתי את טענת הנתבעת, כאילו ניהלה משא ומתן עם בית החולים במטרה להביא להפחתת הסכום לחיוב, ואין בידי לקבלה. ראשית, הטענה נטענה בעלמא, ללא כל אסמכתא לקיומם של מגעים כלשהם עם בית החולים. שנית, והוא עיקר – הטענה כאילו חברת ביטוח זקוקה לשנה וחצי על מנת ליישב תביעה פשוטה, ולנהל מו"מ עם מוסד רפואי אינה מתקבלת על הדעת. לא סביר בעיניי שאך מקרה הוא שהתביעה יושבה בסופו של דבר בסמוך לאחר הגשת התביעה.

אני סבור שמשראה התובע כי חברת הביטוח (הנתבעת) אינה פועלת ביעילות הנדרשת על מנת לסיים את ההליך, ומאחר שהיה חשוף בעצמו לחיוב – לרבות הליכי גבייה בארצות הברית – לא הותירה חברת הביטוח לתובע בררה, אלא לפנות להליך משפטי, בטרם תתיישן תביעתו. על כן, הטענה כאילו התביעה הייתה מיותרת – אינה יכולה לעמוד.

בנסיבות אלה, ומאחר שאין חולק שהסעד העיקרי התייתר, מיצה הליך זה את עצמו, ואני מורה על מחיקת התביעה.

לעניין ההוצאות, מאחר שהתנהלותה של הנתבעת חייבה את התובע להגיש את תביעתו, ולאור העובדה שנראה (לפחות מבחינת סמיכות הזמנים) כי רק הגשת התביעה הביאה את הנתבעת לשלם את החשבון למוסד הרפואי, תישא חברת הביטוח באגרת בית המשפט כפי ששולמה בפועל (375 ₪) וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 5,850 ₪.

הדיון הקבוע בתיק – מבוטל; המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, ט"ז סיוון תשע"ו, 22 יוני 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: