תא"מ 11789-09-15 רפאל נ' בלישה ואח'
|
תא"מ בית משפט השלום ירושלים |
11789-09-15
8.8.2016 |
|
בפני השופטת: מרים ליפשיץ-פריבס |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: יעקב רפאל עו"ד י' דהאן |
הנתבעים: 1. יוסף בלישה 2. אליהו בלישה עו"ד א' וינקלר |
| פסק דין | |
1.עם פינוי המושכר שבבעלות התובע, הוגשה תביעה כספית בעילה חוזית בגין הפרה של הסכם השכירות.
רקע:
2.נכס ברח' בית שערים 6 ב' דירה 8 (להלן – "המושכר") הושכר על ידי התובע לתקופה החל מיום 01/11/13 ועד ליום 12/10/14. תביעה קודמת הוגשה בהליך תא"ח 18522/04/14 לפינוי המושכר (להלן-"תביעת הפינוי") בשל אי תשלום דמי שכירות. התביעה, נמחקה מחוסר מעש שעה שהמושכר, הוחזר לתובע.
3.המחלוקת היא בשאלת קיומה של יריבות עם הנתבע 2, בנו של התובע שטען כי חתימתו על הסכם השכירות (נספח א' לכתב התביעה, להלן – "ההסכם") הייתה מכוח ייפוי כוח שנתן לו אביו, הנתבע 1 והוא בלבד השוכר ומי שהתגורר במושכר.
4.בנוסף חלוקים הצדדים בשאלת מועד פינוי המושכר. אם כגרסתו של התובע ביום 06/11/14 מועד בו הוחזרו לידיו מפתחות המושכר באמצעות שכן בבניין או שמא כגרסת הנתבעים לפיה הפינוי היה בתום תקופת השכירות, ביום 12/10/14. בכך יש כדי להשליך על שאלת גובה החוב לדמי שכירות מעבר לחוב שנוצר משחוללו שיקים שנתן הנתבע 1 לתובע לדי שכירות אשר הוגשו לבצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתיק 03-18294-14-8, (להלן – "תיק ההוצל"פ").
5. התביעה היא לתשלום החוב לדמי שכירות, פיצוי מוסכם וחובות שנותרו לדמי אחזקה לתקופת השכירות.
טענות הצדדים:
6. התובע טוען כי נותר חוב לדמי שכירות בסך של 2,500 ₪ לתקופה בת 25 יום נוכח פינוי מאוחר של המושכר לאחר תום תקופת השכירות. בנוסף דורש התובע פיצוי מוסכם בהתאם לסעיף 15 להסכם בסך של 50$ לכל יום בו היה על הנתבעים לפנות את המושכר בשל אי תשלום דמי השכירות לפי ההסכם. עם זאת, ביקש התובע פיצוי מוסכם כאמור, לתקופה החל ממועד הגשת תביעת הפינוי ביום 09/04/14 ועד מועד הפינוי שהיה לטענתו ביום 06/11/14 המגיע לסך כולל של 37,455 ₪.
7.הנתבעים הכחישו כי קמה עילה לפינוי מוקדם של המושכר ולטענתם המושכר פונה במועד שנקבע בהסכם לסיום השכירות.
8. לטענת הנתבעים, דמי השכירות שולמו במלואם בתקופת השכירות למעט 3 שיקים לדמי שכירות שלא כובדו בבנק ותמורתם שולמה במסגרת תיק ההוצל"פ. בנוסף שלם הנתבע 1 לתובע תשלום במזומן בסך של 5,500 ₪ שכלל 3,000 ₪ לדמי שכירות חודשיים והיתרה עבור ארנונה (אישור על התשלום צורף כנספח ג' לכתב ההגנה).
בנוסף נטען כי יש לקזז מחיוביו סך של 3,000 ₪ לאור התחייבות של התובע שלא לחייב את הנתבע 1 בדמי שכירות לחודש אחד הואיל והמושכר נמסר לו מלוכלך ולא מסויד. החובות דמי אחזקה : מים, חשמל וועד בית שולמו והחוב לארנונה, רשום על שם הנתבע 1 ואין לתובע עילת תביעה בגינו כלפיו.
9. הנתבע 2 טען להיעדר יריבות וביקש לדחות את התביעה כנגדו.
דיון והכרעה:
תשלום דמי שכירות:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|