תא"מ 11627-03-16 דדיה נ' כהן ואח'

לפני בקשה לביטול פסק הדין מיום 7.8.2016, שניתן נגד הנתבעים בהיעדר הגה. על פי הנטען, לאחר שכתב התביעה הומצא לנתבעים בסוף חודש אפריל. הם פנו לבית המשפט בבקשה להאריך להם את המועד להגשת כתב ההגנה כדי לשכור שירותיו של עו"ד. ומיד עם קבלת האזהרה על פתיחת תיק הוצל"פ לביצוע פסק הדין הגישו את הבקשה לביטולו. לטענתם, הם אינם חייבים את סכום התביעה לתובע.

התובע התנגד לבקשה וטען כי לאחר שהנתבעים לא דרשו את כתב התביעה שנשלח להם בדואר רשום עם אישור מסירה הוא מסר להם את כתב התביעה ביום 25.4.2016 במסירה אישית. ביום 29.5.2016 הגישו הנתבעים בקשה להארכת מועד להגשת כתב ההגנה, בחלוף מועד הארכה שניתנה ומשלא הגישו הנתבעים כתב ההגנה ניתן נגדם פסק דין. הנתבעים גילו זלזול בהליך ולא העלו כל טענת הגנה ראויה ולכן יש לדחות את בקשתם.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

נפסק כי במקרה של ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה יש להעדיף סעד שיאפשר לנתבעים יומם בבית המשפט תוך הבטחת פיצוי נאות כנגד נזקי התובע (ע"א (מחוזי חיפה) 31241-10-16 ע.ס.מ.ו בע"מ נ' בני דרוקר עבודות עפר ופיתוח בע"מ).

אין חולק כי כתב התביעה הומצא לנתבעים כדין ביום 25.4.2016. ביום 29.5.2016 הגישו הנתבעים בקשה להארכת המועד להגשת כתב הגנה, בהחלטה מיום 30.5.2016 אושרה להם ארכה עד ליום 20.7.2016. עיון בתיק מעלה כי ההחלטה מיום 30.5.2016 לא נשלחה לנתבעים. אומנם היה מצופה מהנתבעים לעקוב אחר גורל בקשתם, אך אינני רואה מקום במקרה זה בו הנתבעים אינם מיוצגים להכביד עמם. הנתבעים לא פירטו את הגנתם והסתפקו בהכחשה כללית של עילת התביעה ובטענה שאינם חייבים את סכום התביעה לתובע.

בנסיבות אלה, אני מתנה את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות על סך של 1500 ש"ח לתובע בגין הטרחה שנגרמה לו עקב אי הגשת כתב ההגנה במועד וכן בהפקדת ערבון על סך של 5000 ש"ח להבטחה שלא ינוהל הליך סרק, וזאת בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ז, 26 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: