תא"מ 11614-08-15 ש. שלמה רכב בע"מ נ' פילמוס ואח', תא"מ 44104-03-16 סמולסקי נ' פילמוס ואח'

1.לפניי שתי תביעות כספיות שאוחדו: הראשונה, תא"מ 11614-08-15 (להלן: "התביעה הראשונה"), והשנייה, תא"מ 44104-03-16 (להלן: "התביעה השנייה"), שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

מדובר בתאונת דרכים מסוג "תאונת שרשרת" שארעה ביום 12.01.2015 בין שלושה כלי רכב כדלקמן:

כלי רכב, תוצרת סוזוקי, מ"ר 68-253-58 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת בתביעה הראשונה (להלן: "רכב הסוזוקי"); כלי רכב, מסוג אופנוע, מ"ר 97-538-53, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 3 בתביעה הראשונה והתובע בתביעה השנייה ומבוטח על ידי הנתבעת 4 בתביעה הראשונה (להלן: "האופנוע"); וכלי רכב, תוצרת יונדאי, מ"ר 27-711-31, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1, בבעלות הנתבעת 2 הן בתביעה הראשונה והן ומבוטח על ידי הנתבעת 3 בתביעה השנייה (להלן: "רכב היונדאי") (להלן: "התאונה").

2.אין חולק כי רכב הסוזוקי נפגע על ידי האופנוע אשר לטענת נהג האופנוע נהדף על ידי רכב היונדאי. מכאן, שאין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה ובאשר להיקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוגשו ראיות הצדדים, העידו נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה ועד ראייה נוסף מטעם התובעת בתביעה הראשונה שישב לצדו של הנהג ברכב הסוזוקי בעת קרות התאונה.

4.בפתח הישיבה הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, לרבות תמונות נזק לרכב יונדאי שהוגשו לאחר הדיון, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעות להתקבל, באופן שנהג רכב היונדאי יישא במלוא האחריות לקרות התאונה. דין התביעה הראשונה כנגד הנתבעים 3 ו-4 להידחות.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי לנכון ליתן הנמקה תמציתית למסקנתי.