תא"מ 11551-11-14 דומיקאר בע"מ נ' הורוביץ

לפניי תביעה כספית מיום 5.11.14 ע"ס 5,128 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים נטענת מיום 24.4.13. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

בפס"ד זה תוכרע השאלה העיקרית הבאה: האם ניתן להטיל על בעל רכב אחריות בנזיקין לתאונה, למרות שהוכח שלא הוא נהג ברכב בשעת התאונה ובנסיבות שבהן בעל הרכב הכחיש את עצם קרות התאונה וממילא לא מסר פרטים לגבי זהות הנהג ברכב בשעת התאונה שהוכחשה על-ידו.

ביום 16.9.15 נערכה בפניי ישיבה מקדמית (ראשונה ויחידה בתיק), שבה נשמעו ראיות הצדדים. בתום הישיבה הוחלט על הגשת סיכומי טענות בכתב, וכל הצדדים אכן הגישו סיכומיהם (סיכומים עיקריים של התובעת, סיכומי הנתבע ולבסוף סיכומי תשובה של התובעת).

לאחר שהונחו לפניי כל סיכומי הצדדים, גיליתי, להפתעתי (לראשונה בתיק), כי התובעת ביקשה (בסיכומיה העיקריים) לתקן את כתב התביעה על דרך של הוספת הגב' נטלי הורוביץ, אשת הנתבע, כנתבעת נוספת. בשל הדרך הלא מקובלת שבה הוגשה בקשה זו, נמנעתי באותו שלב מכתיבת פס"ד, ונתתי החלטה ביום 7.11.15 שבה ביקשתי מהתובעת להבהיר בתוך 7 ימים אם היא עומדת על בקשת צירוף הנתבעת, שאז עליה להגיש בקשה כדין לתיקון כתב התביעה. בהמשך לכך, הגישה התובעת ביום 30.11.15 תגובה, שבה הבהירה "כי על מנת שלא להכביד לסבך להשהות ולהכביר הוצאות, היא לא תעמוד על הבקשה לתיקון כתב התביעה", תוך שהוסיפה בקצרה כי לטעמה בנסיבות ובהמשך למה שכבר כתבה בעבר, די בקיים בתיק כדי "להצדיק קבלת התביעה". בנסיבות נתבקש ביום 30.11.15 הנתבע למסור תגובה קצרה לדברים, וביום 9.12.15 הגיש תגובה המשתרעת על פני שני עמודים.

מדובר בתביעה של בעלת הרכב הניזוק בתאונה, התובעת פיצוי, כבעלת הרכב הניזוק, על כל נזקי הרכוש שנגרמו לרכב ולה בתאונה.

הנתבעת נתבע בהיותו הנהג ו/או הבעלים ו/או מתיר השימוש ברכב המזיק הנטען בכתב התביעה.

הרכבים המעורבים בתאונה הנטענת

בתאונה הנטענת מעורבים 2 רכבים:

• רכב התובעת – רכב פרטי מתוצרת מזדה מ.ר. 5468571.