ש. שלמה רכב בע"מ נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ

1.התובעת היא חברה להשכרת רכבים והבעלים של רכב (להלן: רכב א') שהושכר לפלוני אשר נשוי לפלונית.

2.רכב א' עמד בחניון הבית שבו מתגוררים פלוני ופלונית. פלונית נהגה ברכב אחר (להלן: רכב ב') שמבוטח על ידי הנתבעת בביטוח כלפי צד ג', נסעה לאחור ופגעה עם רכב ב' ברכב א'. התובעת תיקנה את רכב א' ומכאן התביעה שלפניי לשפות את התובעת על נזקיה. אין מחלוקת בין הצדדים כי האחריות לגרם התאונה רובצת לפתחה של פלונית.

3.הנתבעת, שביטחה את רכב ב' בביטוח כלפי צד ג', טוענת שאין כיסוי ביטוחי לנזק שנגרם על ידי רכב ב' לרכב א' ומפנה לפסקה בפוליסת הביטוח של רכב ב' (להלן: פסקת ההחרגה) ואשר קובעת כדלקמן:

"המבטח לא יהיה אחראי לתשלום כלשהו בשל חבות לעניין נזק לרכוש שבבעלות המבוטח או נהג הרכב, או לרכוש הנמצא בפיקוחם או בשמירתם של המבוטח או נהג הרכב או אחד מבני ביתם".

4.הנתבעת טוענת כי בהיותה המבטחת של רכב ב', היא איננה אחראית לנזק שגרמה המבוטחת פלונית לרכב א' מאחר ורכב א' היה בפיקוחו או בשמירתו של אחד מבני ביתה. פלוני הוא בעלה של פלונית ונמנה על בני ביתה. כמו כן, פלוני שכר את רכב א' ולכן רכב א' היה "בשמירתו או בפיקוחו". כתוצאה מכך, הנתבעת טוענת שאין כיסוי ביטוחי לנהיגה של פלונית ברכב ב' לעניין הנזקים שנגרמו לרכב א'.

5.יוזכר כי פסקת ההחרגה בפוליסה היא פסקה סטנדרטית שמצויה בפוליסות ביטוח של רכבים כלפי צד ג'. אפנה לע"א (מחוזי מר') 15488-10-15 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' יונס (פורסם בנבו, 7.6.2016), שבו נדון מקרה דומה (להלן: פסק דין שירביט במחוזי). במקרה זה היה מדובר במשאית השייכת לבעל וגרמה נזק לרכב פרטי השייך לאשתו. נהג המשאית היה עובד של הבעל וגם אחיו. הרכב הפרטי והמשאית היו מבוטחים אצל שתי חברות ביטוח שונות. חברת הביטוח של הרכב הפרטי פיצתה את האישה על נזקיה והגישה תביעת שיבוב נגד חברת הביטוח של המשאית. התביעה נדחתה על ידי בית המשפט השלום בהסתמך על פסקת ההחרגה. חברת הביטוח של הרכב הפרטי הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז והערעור נדחה וכן נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון (רע"א 5413/16 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' יונס (פורסם בנבו, 4.1.2017)).

6.בפסק דין שירביט במחוזי נקבעו בתמצית הדברים הבאים (ראו פס' 18 – 26 לפסק הדין):

א.הרציונל מאחורי פסקת ההחרגה הוא שקיימת הנחת יסוד לפיה האישה לא תתבע את בעלה, וגם הוא לא יתבע אותה, בעת שהם נמנים על אותו "בית". בנוסף, נקבע שמאחר ומדובר בבני זוג יש לראות בכל אחד מהם כבעלים במשותף הן של המשאית והן של הרכב הפרטי מכוח הלכת השיתוף.

ב.כמו כן, נקבע שמאחר וההליך נוגע לריב בין שתי חברות ביטוח, אחת מהן צריכה לספוג את היעדר האפשרות לתבוע את האחרת בתביעת שיבוב מכוח פסקת ההחרגה. "ספיגה" זו מתאזנת למול תאונה דומה שעשויה להתרחש בין שני נהגים אחרים שהם "בני אותו בית" ובה חברת ביטוח אחרת תיאלץ לספוג את היעדר האפשרות להגיש תביעת שיבוב מכוח פסקת ההחרגה.

ג.בסופו של יום, כל אחת מחברות הביטוח בשוק הביטוח תיאלץ לספוג מקרה מסוים שבו לא תוכל להגיש תביעת שיבוב בשל החלת פסקת ההחרגה. בדרך זו נוצרים האיזונים המאפיינים את שוק הביטוח, וזאת מבלי שהמבוטח או מי "מבני ביתו", שהם הצד החלש בחוזי ביטוח, ייפגעו.