תא"מ 11282-05-14 מזרחי נ' אלעוברה ואח'

כללי

1. בפני תביעה כספית שענינה נזק לרכב שנגרם בתאונת דרכים מיום 6.10.2013 בכביש 1 באזור מחלף גנות. אין מחלוקת בדבר אחריות הנתבע 1 לתאונה, שעה שהודה שפגע ברכב התובע מאחור (ר' עדותו בפ' ע' 3 ש' 27). על כן, הנתבעת 2 פיצתה את התובע בסכום שאינו שנוי במחלוקת בסך 17,197 ₪. המחלוקת בין הצדדים נסבה על שני ענינים: האחד – האם הנתבע 1 גרם להדיפת רכב התובע ולהתנגשותו ברכב שלפניו? השני – מה ערכו של הנזק שנגרם למוקד האחורי?

2. במישור הדיוני: מטעם התובע העיד הוא עצמו והוגשה חוות דעתו של השמאי אמנון ברודי. מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1 והוגשה חוות דעתו של השמאי גיא בן שושן. העדים וכן המומחים נחקרו. ב"כ הצדדים סיכמו בע"פ. פרוטוקול הדיון הוקלט (מחמת שביתת הקלדניות ערב הפגרה), והתמלול הוגש לתיק בית המשפט. להלן אדון במחלוקות ואכריע בהן.

   דיון והכרעה

3. המוקד הקדמי -- בעדותו, התובע העיד: "אני נסעתי בכביש 1 מכיוון מחלף גנות לכיוון צפון. נסענו בפקק באיטיות. פתאום הרכב מאחורי נכנס בי בעוצמה, הדף אותי על הרכב שלפני למרות ששמרתי מרחק סביר. הספקתי לראות שלרכב לפני היה וו גרירה. אחרי זה עוד הייתי בשוק. יצא הבחור מרכב שפגע בי מאחור, בא אלי לשאול אם אני בסדר. אני חושב שהבחור מקדימה גם יצא לראות מה קרה, ונכנס לאוטו ונסע. לא זוכר, זה היה מעורפל כי זו היתה מכה בעוצמה. הרכב שלי נפגע מאחורה ומקדימה בטמבון. הרכב מאחורי פגע בי מאחור בעוצמה והדף אותי על הרכב מקדימה" (פ' ע' 2 ש' 18-13).

4. בחקירתו הנגדית, התובע העיד כי לרכב שלפניו לא נגרם שום נזק, כי "הפגיעה כנראה היתה בוו גרירה שלו... הוא כנראה ירד וראה שאין לו שום נזק והמשיך בנסיעה. בינתיים החבור מאחור בא אלי, שאל אם הכל בסדר ועצרנו והחלפנו פרטים בשוליים" (פ' ע' 2 ש' 25 עד ע' 3 ש' 2).

5. עדותו של התובע היתה אמינה והיא נהנית מהגיון. לא הוכח כי צד ג' כלשהו הגיש תביעה כנגד מי מהצדדים כאן, ולכן ניתן להניח שרכבו לא נפגע (ולמצער לא באופן משמעותי). ניתן לקבל את טענת התובע, כי שעה שלצד ג' לא נגרם נזק, לא היה לו ענין להישאר במקום.

6. עדות התובע בענין הנזק לחלק הקדמי נתמכת בהודעתו לחברת הביטוח מזמן אמת. בהודעה לחברת הביטוח הראל נרשם (נספח לכתב התביעה): "כל החלק האחורי של הרכב ובעקבות ההתנגשות של צד ג' הפגוש הקדמי נפגע מוו גרירה של רכב מלפני".

7. שמאי התובע תמך בגרסת התובע בפן המקצועי. הוא העיד שבדק את רכב התובע יומיים לאחר התאונה (פ' ע' 20 ש' 32-29), ומצא נזקים מוחשיים וטריים (פ' ע' 21 ש' 10-1). בנוסף ציין כי קיים רצף של קו בין הפגיעה במוקד האחורי (צד ימין) לבין הפגיעה בחלק הקדמי (צד ימין), באופן התומך בגרסה שמדובר בתאונה אחת (ר' עדותו בפ' ע' 22 ש' 15-4). לעומתו, מומחה הנתבעים לא התייחס להתכנות גרסת התביעה, ולא שלל את האפשרות שהמוקד הקדמי נגרם בתאונה (ר' עדותו בפ' ע' 26 ש' 29-25).