תא"מ 11189-05-14 בן גל ואח' נ' צעד ראשון בע"מ ואח'

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, בתאונת דרכים נטענת שאירעה ביום 02.06.2013, בין כלי רכב מ"ר 21-521-78 (להלן: "רכב התובעות") לבין כלי רכב, מ"ר 46-398-58 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעות טוענות כי התאונה ארעה כאשר רכב הנתבעות לא שמר מרחק מרכבן פגע בחלק האחורי של רכבן עקף את רכבן מימין וסטה לעבר נתיב נסיעתו של רכב התובעות ופגע בו בשנית וברח מן זירת התאונה.

מנגד, טוענות הנתבעות כי רכב הנתבעות מעולם לא היה מעורב בתאונה מושא התובענה.

3.לפיכך, המחלוקת היא בעניין מעורבותו של רכב הנתבעות בתאונה, בשאלת עצם קרות התאונה בין שני כלי הרכב לעיל.

4.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו נהגת רכב התובעות בתה שישבה עמה ברכב בעת קרות התאונה, בעלה שניהל עם נהג רכב הנתבעות שיחה בנוגע לתאונה, לאחר התאונה ונהג רכב הנתבעות.

5.לאחר שמיעת עדי הצדדים, התבקש בית המשפט ליתן פסק דין על פי החומר המונח לפניו.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

6.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים הבאים: