תא"מ 10805-04-09 מוחמד זעיר נ' עובידה ריאן ואח'

בפניי תביעה כספית לפיצוי התובע בגין נזקי הרכוש שנגרמו לרכבו, רכב מסוג ב.מ.ווי מספר רישוי 80-587-08 (להלן: "הרכב").

נתוני רקע ועיקר טענות הצדדים:

לגרסת התובע, התאונה אירעה ביום 14.9.2014 בסמוך לשעה 16:30 בכפר שעב, ליד פנצ'רייה השייכת לאחיו ובה עובד בנו (בנו של התובע). לדבריו, בזמן התאונה הרכב היה בשימוש בנו, מר זעיר זעיר, אשר נהג בו ובשלב מסוים החנה אותו ליד הפנצ'רייה בה עבד. באותו זמן, כאשר הרכב היה עדיין בחנייה, לפתע מחפרון מספר 450-061 (להלן: "המחפרון") שהיה נהוג בידי הנתבע 1, מר עובידה ריאן (להלן:"הנתבע"), החל לנסוע לאחור ופגע ברכב בצדו הימני-קדמי (להלן:"התאונה").

בעקבות התאונה הוכרז הרכב כאובדן כללי.

לטענת התובע, התאונה אירעה בשל רשלנותו הבלעדית של הנתבע וחוסר זהירותו, כפי שהנתבע עצמו אישר בהודעתו למבטחת שלו בפוליסת ביטוח אחריות לנזקי צד ג', הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"), ובה ציין כי פגע ברכב התובע וכי הוא אשם בתאונה.

בכתב ההגנה מטעמה הכחישה הנתבעת את הכיסוי הביטוחי משום שהכחישה דבר אירוע התאונה בשל היותה מבויימת.

ביום 4.12.2011 ניתן פסק דין בהסכמת התובע הדוחה את התביעה כנגד הנתבעת.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה, ובשל כך ניתן נגדו פסק דין המקבל את התביעה ומחייב אותו בתשלום פיצויים לתובע. לאחר זמן ובעקבות בקשה לביטול פסק הדין, פסק הדין נגד הנתבע בוטל בהסכמה.

בהודעה אשר מסר הנתבע לנתבעת ביום 18.9.2008, צוין כי בזמן שנהג במחפרון הוא נסע לאחור, ומבלי לשים לב פגע בצדו השמאלי של רכב התובע אשר היה באותה עת במצב של חנייה.

אלא שביום 2.4.2009 מסר הנתבע לחוקר מטעם הנתבעת גרסה שונה לחלוטין בכל הקשור לנסיבות אירוע התאונה. בדבריו לחוקר מסר הנתבע, כי התאונה מבויימת וכי לאמיתו של דבר הנזק לרכב התובע אירע כתוצאה מתאונה עצמית כאשר הרכב פגע בעץ זית בסמוך לשעה 2:00 לפנות בוקר. הנתבע הוסיף בדבריו לחוקר, כי אחיו של התובע פנה אליו וביקש ממנו לעשות לו טובה ולהודיע למבטחת שלו, הנתבעת, כי פגע ברכב התובע, וכל זאת מאחר שלרכב התובע לא היה באותו זמן ביטוח מקיף.