תא"מ 10613-06-13 בר משיח נ' זינגר

לפניי תובענה לביצועם של שני שיקים בסך כולל של 14,698 ₪ (בערכי קרן), שלגביהם ניתנה רשות להתגונן בהחלטת כב' השופט ירון גת ביום 1.11.2013 (להלן: "השיקים")

על העובדות שלהלן אין מחלוקת בין הצדדים:

• הנתבעת התקשרה עם חברת שגב גל אור דיזיין (להלן: "מטבחי שגב"), והשיקים נמסרו לידי מר דוד פרז, מנהל מטבחי שגב, אגב ההתקשרות החוזית האמורה (להלן: "עסקת היסוד").

• השיקים הגיעו לידי מטבחי שגב כאשר אינם נושאים את שם המוטב, אולם סחרותם הוגבלה בהוספת המילים "למוטב בלבד" בתוספת שרטוט ("קרוס"), וכן באי-הופעת המילה "לפקודת" בשורת המוטב.

הנתבעת טענה בתצהיר התומך בהתנגדות, אשר הפך לכתב ההגנה בהליך, כי:

"החברה [מטבחי שגב – ע"י] לא קיימה את העסקה ונאלצתי להוציא כספים רבים נוספים לצורך השלמת המטבח." (סעיף 9 לתצהיר התומך בהתנגדות).

כב' השופט גת ראה בהצהרה זו, כשנוספה אליה עדותה של הנתבעת במסגרת הדיון בהתנגדות, טענה לכישלון תמורה חלקי – ונאות, לצורך שקילת ההתנגדות, להניח כי בפי הנתבעת טענה לכישלון תמורה חלקי בלתי קצוב.

לאחר ששמעתי את הצדדים, ועיינתי בחומר שבתיק בית המשפט, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל במלואה, וכי אין בפי הנתבעת הגנה מפני השטרות.

בפתח פסק הדין אציין, כי דיון ההוכחות התנהל בהקלטה, והפרוטוקול המתומלל טרם הועבר לבית המשפט, אולם פסק דין זה מבוסס על החומר שבתיק, ועל תרשומות מתוך העדויות והסיכומים שערכתי לעצמי בזמן אמת.