תא"מ 10595-02-14 בסט קאר חברה לשרותי רכב בע"מ נ' עירית ירושלים

בפני תביעה שעניינה אחריותה של הנתבעת לקריסת עץ וגדר על רכב השייך לתובעת, שחנה ברחוב קסוטו 5 בשכונת בית וגן בירושלים, כתוצאה משלג.

עיקרי העובדות וטענות הצדדים

1.לטענת התובעת, ביום 12.12.013 החנה נהג מטעמה, מר אריק לב, את רכבו ברח' קסוטו בירושלים, בסמוך למספר 5. באותה העת ירדו שלגים בירושלים, וכששב למכוניתו, גילה כי ענפים ענקיים וכבדים, מעץ אקליפטוס סמוך וכן גדר ברזל שהייתה סמוכה לרכב, קרסו שניהם על רכבו תוך גרימת נזקים בהיקף כולל של למעלה מ- 25,000 ₪. לטענת התובעת, האירוע ממלא אחר התנאים הקבועים בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. משמדובר ב"דבר המדבר בעד עצמו" נטל ההוכחה הינו על הנתבעת ועליה להוכיח העדר התרשלות מטעמה. לחילופין, העלתה התובעת שורה על טענות המוכיחות, לטענתה, רשלנות, ובין היתר כי הנתבעת לא יזמה איתור וטיפול במפגעים בשטחיה המוניציפליים ולא נקטה אמצעים סבירים למניעת המפגע. התובעת צרפה חוות דעת של שמאי מטעמה בדבר הנזק שנגרם לרכב ואסמכתאות נוספות לרבות תמונות של הרכב במקום האירוע.

2.הנתבעת טוענת כי אין ליחס לה אחריות לנזק שכן הסופה של דצמבר 2013 הייתה קשה וחריגה. לא היה בידה למנוע נפילות עצים וענפים ואין לדעת מראש איזה עץ מבין אלפי העצים הנטועים בבירה יעמוד בפני רוחות וסופה ואיזה לא. לטענתה היא נוקטת פעולות יזומות לאיתור ומניעת מפגעים אולם לא ניתן היה לצפות קריסת ענף מעץ ספציפי ולא התקבלה במוקד העירוני, עובר ליום 12.12.13, כל תלונה או הודעה על עץ מט לנפול ברחוב קסוטו.

3.לישיבה המקדמית הראשונה שהתקיימה ביום 10.3.15 לא התייצב ב"כ התובעת. לדבריו של מר שלום מזרחי, נציג הנתבעת שהתייצב לדיון, עצי אקליפטוס הפזורים בעיר לא נשתלו על ידי עיריית ירושלים.

הישיבה המקדמית השנייה התקיימה ביום 13.4.15. ב"כ התובעת טען כי הסופה היה ידועה מראש ולא בלתי צפויה כנטען על ידי הנתבעת וכי טענת הנתבעת כי העץ היה שתול בשטח פרטי מהווה הרחבת חזית פסולה אשר לא נטענה בכתב ההגנה. לעומתו, טען נציג המבוטחת, מר לב, כי הגדר שייכת לגן ילדים שבאחזקת הנתבעת, או אז העלה ב"כ הנתבעת, מצדו, טענה להרחבת חזית.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית וישיבת ההוכחות התקיימה ביום 23.11.15, בה נחקרו המצהירים על תצהיריהם ובאי כוח הצדדים סיכמו, לטענותיהם אדרש בהמשך.

דיון והכרעה

4.דין התביעה להידחות. ראשית, איני מקבלת את הטענה כי התקיימו הנסיבות להפיכת נטל הראייה. כפי שקבעה כב' השופטת ייטב בתא"מ (י-ם) 9289-03-11 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' נציגות הבית המשותף ואח'( 4.11.12 להלן: פסה"ד בעניין נציגות הבית המשותף):