תא"מ 10545-02-14 קאדרי נ' דעיבס

מבוא

בפניי תביעה על סך 13,192 ₪ בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 24.10.13 בצומת ביג כרמיאל בכביש מספר 85 (להלן- התאונה).

בכתב התביעה נטען כי בעת התאונה נהגה ברכבו של התובע (ניסאן מ.ר. 28-545-29) בתו של התובע. בשעה שעמדה ברמזור אדום בצומת הנ"ל, פגע ברכבה מאחור רכב מסוג מיצובישי מ.ר. 89-830-02 נהוג בידי הנתבע.

לטענת התובע נגרמו לרכבו נזקים בשיעור של 11,600 ₪ שהביא להגדרתו כ"אובדן גמור", וכן נשא הוא בשכ"ט שמאי ובעלויות נוספות דוגמת פינוי באמבולנס.

לתמיכת טענותיו צירף התובע חוות דעת של שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, דרישת תשלום ממד"א ואישור משטרה.

בכתב ההגנה הועלו שורה של טענות מקדמיות כלליות וכן נטען כי הנתבע היה מעורב בתאונה אל מול רכב התובע. הנתבע אישר בכתב ההגנה את פרטי התאונה המהותיים לרבות פרטי הנהגת ברכב התובע במועד התאונה, מיקום התאונה ואופי הפגיעה (פגיעה מאחור עקב בלימת הנהגת ברכב התובע שלשיטתו הייתה פתאומית) וכן כי שוחח עם הנהגת ברכב התובע לאחר האירוע.

הטענה היחידה שהועלתה על ידי הנתבע במישור העובדתי בסתירה לטענות התובע היא שהרכב בו נסע הוא עצמו לא היה רכב מסוג מיצובישי שמספר הרישוי שלו צוין לעיל אלא ברכב מסוג סיאט מ.ר.63-984-76.

חשוב לציין כבר בשלב זה כי הנתבע לא כפר בפרטי רכב המיצובישי שצוינו בכתב התביעה אלא טען כי רכב המיצובישי היה מבוטח במועד האירוע וכי פרטי הביטוח יימסרו בהמשך ההליך (סעיף 13 לכתב ההגנה).

עוד כפר הנתבע בנזקים שתוארו בחוות דעת השמאי וטען כי הנזקים מופרזים ומוגזמים וכי חלקם נעשו במתכוון לאחר אירוע התאונה.

לעניין עלות הפינוי באמבולנס נטען כי רכיב זה קשור לתביעת נזקי גוף ולא לתביעת נזקי רכוש ודינו להידחות מטעם זה.

בעניין זה יצוין כבר עתה אני מקבלת את טענת הנתבע בעניין זה וכי מקומה של עתירה זו אינו במסגרת הליך מהסוג שבפניי ודינה להידחות.

לכתב ההגנה לא צורפו מסמכים כלשהם ובתצהיר גלוי המסמכים נטען כי ברשות הנתבע מצויים רק כתבי בי דין על נספחיהם.

מטעם התובע העידו: התובע בעצמו, השמאי מטעם התובע- מר דבאח זיאד, הנהגת ברכב התובע- גב' מג'ד קאדרי, ועדה נוספת שנסעה ברכב התובע במועד התאונה - גב' ולאא שבאט.