יוסף חדר גודה נ' מדינת ישראל

1.לפני תביעה כספית – נזיקית בגדרה מבקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכבו במהלך חיפוש שנערך ברכב על־ידי אנשי משטרה.

עובדות המקרה

2.ביום 21/08/2012 נסע התובע יחד עם בן דודו – אחד בשם מוחמד עאמר – ברכב מסוג קאיה הנושא לוחית רישוי מס' 98-413-93 (להלן: "הרכב") באזור בית ג'אלה, באזור הידוע כוואדי אל-מחרור. הרכב היה משנת ייצור 2011 והוא עלה לכביש ביום 14/02/2011 כפי שעולה מצילום רישיון הרכב שצורף לכתב התביעה.

3.ניידת סיור ובתוכה היו שלושה שוטרים שהייתה במקום הבחינה ברכב מגיע מכיוון הוואדי. אותה עת היה חושך מוחלט במקום (עמ' 15 לפרוטוקול, שור' 18). הרכב עורר חשדם של השוטרים משום ש"למקום הזה מגיעים אנשים שיש להם בעיות פליליות" (עמ' 14 לפרוטוקול, שור' 14). הניידת חסמה את הדרך בפני הרכב. השוטר עוזי מרשה ירד עם הקצין כדי לבדוק את הרכב ונוסעיו. הנהג ברכב יצא ממנו והציג בפני השוטרים תעודת זהות פלסטינית. בזמן שהשוטר מרשה בדק את תעודת הזהות של נהג הרכב, או אז קרא נהג הרכב המשטרתי במערכת הכריזה כי הוא הבחין שהתובע – אשר ישב במושב שליד הנהג – זרק חפץ מתוך הרכב. השוטר מרשה פנה מיד לכיוון התובע ומנע ממנו לצאת מהרכב על־ידי דחיפת הדלת וביקש מהתובע להזדהות בפניו ויציג לו תעודות זהות. השוטר מרשה מצא ליד הרכב קופסה ובה חומר החשוד כסם דבר שהעלה רמת החשד. ברגע זה הודיע השוטר מרשה לתובע כי הוא עצור ובעזרת הקצין גלעד שירד עמו אזקו את התובע והעלו אותו לרכב המשטרתי. בזמן הזה הספיק הנהג ברכב לברוח מהמקום (סעיפים 6 – 9 לתצהירו של השוטר מרשה; וכן בעמ' 14 לפרוטוקול, שור' 18-12).

4.אחרי שהנהג ברכב ברח מהמקום רמת החשד רק עלתה. בשלב זה ירד השוטר השלישי שנהג ברכב המשטרתי, אסף דסטה, והוא הצטרף לשוטר מרשה ולקצין גלעד. לאחר מכן השוטר מרשה ערך חיפוש סביב הרכב ובחיפוש זה נמצאו סכין מתקבעת, 3 כדורים בצבע וורוד וסם חשוד מסוג חשיש. לפיכך, הוחלט לבצע חיפוש בתוך הרכב ובחיפוש זה נמצאו סכין מתקבעת ולהב של סכין יפנית, שקית שקופה ובתוכה 58 כדורי צייד, דרכון על שם התובע, רוגטקה עם גולות ממתכת ואלה טלסקופית (סעיפים 12-11 לתצהירו של השוטר מרשה). לאחר מכן ולאור החפצים שנתפסו כמפורט לעיל, הוזמן חבלן שערך חיפוש יסודי ומקיף ברכב.

5.החבלן שבדק את הרכב היה שחר יוסף. תצהיר שלו הוגש מטעם הנתבעת ובו הוא הצהיר בפשטות כי "במהלך בדיקת הרכב, נגרם נזק לכיסוי הדלתות ולריפוד הרכב" (סעיף 6 לתצהירו של החבלן יוסף). החבלן השאיר ברכב דו"ח בדיקת רכב שנערך על־ידו וגם בו צוין כי נגרם "נזק כללי לריפוד הרכב ולכיסוי דלתות" (הדו"ח צורף הן לכתב התביעה הן לכתב ההגנה והוא הוגש וסומן כ-ת/8). יש לציין כי בדיקת החבלן לא העלתה ממצאים מעבר למה שנתפס בחיפוש הראשון על־ידי שוטרי הסיור.

6.למען שלמות התמונה יצוין שבגין האירוע הנ"ל הוגש כנגד התובע כתב אישום לבית המשפט הצבאי ביהודה שייחס לו שני אישומים: האחד בגין החזקת סם מסוג קנביס והשני בגין החזקת סכין עם להב מתקבע באורך כ-9 ס"מ (נ/1). בדיון שהתקיים ביום 23/09/2012 הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו הודה התובע בעבירות שיוחסו לו על־פי כתב האישום והוא הורשע בגינן (נ/2). בו ביום ניתן גזר הדין שאימץ את העונש עליו הסכימו הצדדים. מטיעוני התובע הצבאי לעניין העונש ובקשת הצדדים לגזור על התובע עונש מאסר כימי מעצרו – 12 ימים, ניתן להבין כי התובע היה עצור למשך 12 ימים מיום האירוע.

טענות הצדדים

7.התובע טען כי הוא הבעלים של הרכב והמחזיק בו. לדבריו, את הרכב הוא קנה מבן דודו חודשים ספורים לאחר שהאחרון רכש אותו. התובע צירף לכתב התביעה הסכם מכר מיום 03/04/2011 ערוך בשפה הערבית לפיו מכר הבעלים הרשום את הרכב לתובע דכאן (ההסכם הוגש וסומן כ-ת/9).